לכל ההורים המודאגים ששואלים את עצמם כיצד לטפל בהצטננות של הילדים, כעת לאחר שתרופות מסויימות התבררו כשנויות במחלוקת, התשובה עשויה להיות מנה של מי מלח.
ספריי לאף העשוי ממי מלח מהאוקינוס האטלנטי הקל על תסמיני ההצטננות של החורף ועיכב את הישנות תסמיני השיעול וההצטננות בקרב ילדים בגילאים 6 עד 10.
רופאים מבית החולים Brno שבצ'כיה, דיווחו, כי ייתכן ולמי המלח יש השפעה מכנית פשוטה של ניקוי הריר שבאף, או שגורמים מסויימים במים משחקים תפקיד משמעותי יותר, למרות שהסיבה המדוייקת שתסביר מדוע תמיסה כזו פועלת עדיין אינה ידועה.
המחקר, שפורסם בגיליון ינואר של Archives of Otolaryngology, מומן על-ידי חברת Goemar Laboratoires La Madeleine שבצרפת, המייצרת את "Physiomer" - תמיסת מי הים הנמכרת בצורת ספריי.
עורכי המחקר אמרו כי למרות ששטיפות בתמיסת מלח ידועות מזה זמן רב כטיפול להצטננות, ראיות מדעיות לגבי הסיבה ליתרונות שלהן עדיין חסרות.
הדוח פורסם מספר ימים לאחר שארגון המזון והתרופות האמריקני (FDA) הודיע כי אין לתת לילדים מתחת לגיל שנתיים תרופות ללא מרשם לשיעול והצטננות מאחר שהן מסוכנות מדי לקבוצת גיל זו, לאחר שמקרי מוות, עוויתות וקצב לב מהיר דווחו במקרים נדירים.
גורמים רשמיים אמריקנים עדיין לא החליטו אם התרופות הנמכרות בהיקף נרחב ומיוצרות בין היתר על-ידי Wyeth ו-Johnson & Johnson מתאימות לילדים בוגרים יותר, ומקווים לפסוק בעניין השימוש המתאים לילדים מגיל שנתיים עד 11 עד סוף השנה.
האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים אמרה כי מוצרים לשיעול והצטננות אינם יעילים לילדים מתחת לגיל 6 ועלולים להיות מסוכנים.
המחקר הצ'כי כלל 390 ילדים עם תסמיני הצטננות או שפעת ללא סיבוכים. חלק מהילדים קיבלו טיפולים סטנדרטים כמו חומרים נוגדי גודש לאף. אחרים קיבלו את אותם טיפולים אך יחד עם שטיפות בתמיסת המלח שלדברי עורכי המחקר "שומרת על ריכוז היונים ויסודות אחרים ברמות דומות לשל מי ים".
המחקר נמשך לאורך 12 שבועות בחורף 2006. ילדים שקיבלו את הטיפול בספרי מי מלח קיבלו אותו שש פעמים ביום בתחילה ושלוש פעמים ביום בשלב מאוחר יותר של המחקר כשהחוקרים בדקו האם הספריי ימנע מהתסמינים להתפתח שוב.
אפם של הילדים שקיבלו את הספריי היה פחות גדוש ונוזל בפעם השנייה שנבדקו. שמונה שבועות לאחר שהחל המחקר, הילדים שבקבוצת מי המלח סבלו ממספר נמוך במידה משמעותית של כאבי גרון, שיעולים, ואף גדוש ונוזל לעומת אלו שקיבלו את הטיפולים הסטנדרטיים.
מספר מועט יותר של ילדים בקבוצת מי המלח היו צריכים להתמש בתרופות להורדת חום, חומרים נוגדי גודש או אנטיביוטיקה. בנוסף, ילדים שהשתמשו בספריי מי מלח חלו לעתים רחוקות יותר והפסידו פחות ימי לימודים.
