הוקל עונשה של הסניגורית <br>סלבצקי שנקמה בשופט-המאהב

בית משפט השלום בתל אביב גזר (יום ב', 10.3.08) 250 שעות שירות לציבור ללא הרשעה בפלילים על הסניגורית המחוזית לשעבר במחוז חיפה, גליה סלבצקי. סלבצקי היתה מעורבת בניקוב צמיגי רכבו של מי שהיה שש שנים בן זוגה ואף התגורר עמה, שופט בית המשפט המחוזי בחיפה עודד גרשון. בעקבות סיום המערכת הזוגית ביניהם ניקבה סלבצקי את צמיגי רכבו במה שהוגדר פרשת "הנקמה הרומנטית".

מעשיה של סלבצקי נקלטו במצלמה נסתרת והיא אף זוהתה כשהיא נכנסת לרכבה, תוך שמספר רישוי הרכב שלה נגלה לעיני המצלמה. כמו כן, עד ראייה עקב אחריה ממקום האירוע ועד לביתה. בעקבות הפרשה נאלצה סלבצקי לפרוש מתפקידה החל מיום 1.1.07. היא הורשעה בעסקת טיעון בעבירת של היזק לרכבו של גרשון. ההסדר, לאחר שימוע שנערך לה בפני פרקליטת מחוז המרכז, עו"ד רות דוד, כלל גם הימנעות מהרשעה בפלילים וכן עונש שירות למען הציבור. הדיון בתיק אף הועבר על-ידי נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש לבית משפט השלום בתל אביב בשל היכרותה עם השופטים באזור חיפה.

בתסקיר המבחן המפורט שהוגש לבית המשפט הועלה "הקשר הזוגי בינה לבין גרשון, הנסיבות שהביאו אותה לביצוע העבירה, פרסום המעשה והליכי החקירה באמצעי התקשורת, החקירה באמצעי התקשורת, וכן השפעת מכלול האירועים על הנאשמת ובני משפחתה, לפרישתה מהשירות הציבורי, ותוצאות הרשעת הנאשמת בפלילים על דימויה העצמי ועתידה המקצועי". הערכת שירות המבחן היתה כי "הקשר הזוגי דרדר את מצבה הרגשי של סלבצקי עד כדי אובדן שיקול דעת". עוד עולה מהתסקיר כי גרשון עצמו אינו עומד על מיצוי הדין עם סלבצקי. שירות המבחן המליץ על 150 שעות שירות לציבור.

סלבצקי הביעה את צערה בפני בית המשפט. היא ביקשה לקבל את הטענה כי "אין לה מושג מה עבר עליה באותה עת וכי היתה בזמן הרלוונטי במצב של שכחה וחוסר מודעות להיותה סניגורית מחוזית". סלבצקי קבלה על התנהלות התקשורת כלפיה. זו לטענתה "השקיעה אנרגיה בכמויות אדירות ברדיפה אחריה. היא ביקשה לראות בפרסום השלילי הנרחב ממנו סבלה מאוד חלק ממשי מעונשה".

כאמור, בית המשפט החליט לכבד תוך התלבטות את הסדר הטיעון הקובע כי אין להרשיעה בפלילים והטיל עליה 250 שעות שירות למען הציבור. בהחלטה דחתה השופטת דורית רייך שפירא את טענתה של סלבצקי באמצעות בא-כוחה עו"ד דוד יפתח, כי יש לראות את העבירה "במנותק מהיות סלבצקי סנגורית ציבורית מחוזית וכי היא בוצעה במסגרת חייה האישיים-פרטיים, ללא קשר לתפקידה". עבירה פלילית שמבצע עורך דין "לא יכולה להיות מנותקת ממעמדו", כתבה השופטת.

לדברים אלה, הוסיפה, "משנה תוקף כשעורך הדין מועסק בשירות הציבורי, שאז בנוסף לכללים שיוחדו בחוק ובתקנות לחברי לשכת עורכי הדין חלים עליו כללי התקשי"ר ויש להם משקל סגולי נוסף כשמדובר בעורך דין ותיק שעומד בראשה של יחידה מקצועית חשובה במשרד המשפטים. לדעתי, יש צורך מיוחד בהערה זו דווקא בימים אלו בהם חלק פיחות כה משמעותי במידת האמון שהציבור יכול ליתן בעורכי דין לנוכח התרבות מעשי עבירה שמבצעים מי שהופקדו על שמירת החוק".

השופטת ציינה כי מצד אחד מדובר בעבירה על-רקע "תסכול רומנטי" המצדיקה "תגובה שיפוטית מחמירה שתוציא מן הכוח אל הפועל כוונת המחוקק לשירוש והרתעה אישית וכללית". כמו כן את עובדת היותה "משפטנית מקצועית מובהקת, מעצימה את "מידת כשלונה". יתירה מכך, "אי הרשעתה עשויה לשמש מסר שלילי לציבור הרחב". מנגד, מדובר בנזק מצומצם שאין יסודו "בפריקת עול חסרת רסן", כתבה השופטת. כמו כן "תרומתה החיובית עד כה שערכה לא נמוג גם בשעת קביעת גורלה". לדבריה, להקלה בעונשה של סלבצקי יש להתחשב גם באובדן משרתה, בפגיעה בבריאותה ובאחריות שלקחה על עצמה.

מדובר ב"כוחות קוטביים", כתבה רייך שפירא, האינטרס הציבורי "מושך לכיוון הרשעה, ומצד שני הנסיבות אישיות המושכות לכיוון של אי הרשעה". בסופו של יום, "התווספותם של עמדת גרשון, המלצת שירות המבחן, אליה הצטרפה הפרקליטות ולאור ההלכה המנחה בהקשר לכיבוד הסדרי טיעון, מכריעים את הכף לקולה. סוף דבר - אני מקבלת את הבקשה, נמנעת מהרשעת סלבצקי ומחייבת אותה בביצוע 250 שעות של"צ בהתאם לתוכנית שגיבש שירות המבחן".