שגריר האיחוד האירופי בישראל, ז'אנקארלו שבאלאר, שוטט אתמול (ג', 3.12.02) שעה ארוכה בבריכות הדגים שלאורך גבול ישראל - ירדן, בלא כל ליווי הולם.
השגריר הגיע לאזור לטקס חנוכת מרכז צפרות בינלאומי, להקמתו תרמו מוסדות הקהיליה האירופית מיליוני שקלים, אך המימסד הישראלי לא שלח לקראתו נציגות מקבילה.
בעוד הרדיו האזורי משדר כי השגריר מבקר באתר, לכאורה בחברת ראש עיריית בית שאן ומנכ"ל החברה להגנת הטבע, הרי שלמעשה נאלץ השגריר להסתפק בחברתם של צמד צפרים – אשר קבלו באזניו על העדרות האחמי"ם הישראלים.
בארוע היו אמורים להשתתף גם עדנאן בודיירי, נציג BirdLife International וארגון שמירת הטבע בירדן (RSCN), ועימאד אל אטרש, מנהל ארגון שמירת הטבע ברשות הפלשתינית (WLPS).
הנציג הפלשתיני השיג אמנם מבעוד מועד את כל האישורים הדרושים להגעה ואף עבר מספר מחסומים צבאיים בדרכו, אך במחסום האחרון נעצר על-ידי חייל צה"ל אשר לא תודרך מראש.
לטקס חנוכת אתר הצפרות תל סהרון שהתקיים בקיבוץ כפר רופין הגיעה רק ראש המועצה האזורית בקעת בית שאן, יעל שאלתיאלי, ולפיכך גנז שגריר האיחוד האירופי את הנאום הארוך שהכין מראש, קיפל את דפי הנייר שהחזיק בידיו, וברך את קומץ הנוכחים במילים ספורות.
"אני יודע שאיננו פופולריים פה," אמר השגריר ז'אנקארלו שבאלאר, "אך לציפורים אין גבולות במסעותיהן בין המדינות, ולפיכך מצאנו לנכון לתרום להקמת האתר".
עם סיום דבריו הקצרים התלווה השגריר לדן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, ולדוד גלזנר, מנהל מרכז הצפרות הבינלאומי בעמקים, לסיור בברכות הדגים שלאורך גדר המערכת על גבול ישראל - ירדן. את הכיסוי הביטחוני לסיור העניק נהגו של השגריר בלבד.
תל סהרון הוא הראשון מתוך תשעה אתרי צפרות, האמורים לקום מעמק החולה בצפון ועד אילת ועקבה בדרום, תוך שיתוף פעולה בין גורמי שמירת טבע בישראל, בירדן וברשות הפלשתינית.
הפרויקט נערך במסגרת בינלאומית גדולה, המנוהלת על-ידי ארגון הצפרות העולמי (BirdLife International), במטרה לשלב את שמירת הטבע, החינוך, התיירות והמחקר ליצירה של אזור אקולוגי בר קיימא.
הפרויקט זכה במימון נדיב של האיחוד האירופי, בהיותו גורם לשיתוף פעולה בין אנשי השטח ומנוף להקמת תשתיות לתיירות ולפיתוח משותף בעתיד, והוא מבטא גישה ארוכת טווח ורחבת יריעה לשמירת טבע, ולדו קיום בתנאי שלום.
החברה להגנת הטבע וקיבוץ כפר רופין חברו לפרויקט בינלאומי גדול, המנוהל על-ידי ארגון הצפרות העולמי (BirdLife International), בשיתוף עם ארגון שמירת הטבע בירדן (RSCN) וארגון שמירת הטבע הפלשתיני (WLPS).
מטרת הפרויקט היא לשלב את שמירת הטבע, החינוך, התיירות והמחקר - ליצירה של אזור אקולוגי בר קיימא. הפרויקט זכה במימון נדיב של האיחוד האירופי, בהיותו גורם לשיתוף פעולה בין אנשי השטח ומנוף להקמת תשתיות לתיירות ולפיתוח משותף בעתיד.
הפרויקט מתמקד בציפורים, "שהן שגרירות מצוינות למאמצי שמירת טבע, בהיותן מדד רגיש לשינויים באיכות הסביבה, ובשל היותן אהובות על מיליוני חובבי ציפורים ברחבי העולם".
חזון הפרויקט הוא להפוך את עמק הירדן לאזור אקולוגי בר-קיימא, תוך הכרה בקשרים ההדוקים בין אקולוגיה ברת-קיימא לבין גורמים חברתיים, כלכליים ותרבותיים. הפרויקט מבטא גישה ארוכת טווח ורחבת יריעה לשמירת טבע, ולדו-קיום בתנאי שלום.
במסגרת שיתוף הפעולה הבינלאומי, מתוכננים תשעה אתרי צפרות, מאילת ועקבה בדרום, בואכה שמורת הארנון ויריחו ועד עמק בית שאן, הירמוך ועמק החולה בצפון. בשלב הראשון מפתח כל אחד מהשותפים אתר אחד, בתיאום עם צוות היגוי מרכזי - לפיתוח של שיטות עבודה, סקרים וחילופי ידע.
מרכז הצפרות הבינלאומי בעמקים, אשר הוקם על-ידי קיבוץ כפר רופין, בשיתוף עם מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, הוא הנציג הישראלי שנבחר לפיתוח בשלב הראשון של הפרויקט. המרכז ממוקם באחד האזורים העשירים ביותר בארץ, במגוון ובכמות של ציפורים, במשך כל השנה. תחנת הטיבוע שנבנתה בתל סהרון, בשדות כפר רופין, היא האתר הראשון שהוקם במרכז, כתחנת מחקר, למעקב אחר נדידת הציפורים. התחנה פתוחה לציבור, ומספקת הדרכה לקבוצות ולמשפחות. בכך, מהווה התחנה בו זמנית אטרקציה תיירותית, מוקד חינוכי ומנוף ציבורי לשמירת הטבע בכלל והציפורים בפרט.
משרד התיירות תומך בפיתוח האתר באמצעות החברה הממשלתית לתיירות, ומסייע באספקת השירותים למבקרים במקום: דרכים, חנייה, שילוט, מקומות ישיבה, צל ועוד. הקרן הקיימת לישראל והמועצה האזורית בקעת בית שאן משתתפות בתכנון הכללי של אתרי הצפרות באזור, כדי לענות על צרכי המטיילים ולשמור על הטבע והציפורים.
הנושאים המרכזיים בהם עוסק המרכז הם שמירת הטבע: יצירת שטחים מוגנים שחשובים לציפורים וחיות בר, ייזום והפעלה של תכניות ממשקיות להגנה על מינים נדירים; מחקר: חקר נדידת הציפורים דרך בקע הירדן, וכן מינים מקננים ויציבים - במטרה לחזק את הדו קיום בין הטבע לאדם; תיירות אקולוגית: פיתוח של שירותי תיירות ייחודיים, כגון מתן מידע מפורט ומעודכן על הציפורים, הדרכה, תצוגת טיבוע ופיתוח אתרי הצפרות; חינוך: פיתוח והפעלה של תכניות לבתי ספר ולקהילה, בתחומי הצפרות, שמירת הסביבה והכרת האזור; שיתוף פעולה עם החקלאים: הפעלת תכניות משותפות למניעת הקונפליקטים בין האדם לחיות הבר, לשם יצירת מערכת ברת קיימא, בשיטות של חקלאות אורגנית, אזורי חיץ והדברה ביולוגית.
