ישראכרט לא תבטל חיוב בגין אי התאמה

לודמילה קבקוב תבעה את ישראכרט בע"מ (נתבעת 1) ואת נסים ויעקב איס (נתבעים 1 ו-2) בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון-לציון לאחר שביטלה עסקה לקניית רהיטים. מכתב התביעה עלה שהתובעת קנתה מנתבעים 1 ו-2 ריהוט וזמן קצר לאחר מכן חנותם נסגרה. למרות זאת, הרהיטים הגיעו ומאחר שהיו שונים באופן קיצוני מההזמנה ועם פגמים סירבה התובעת לקבלם ושלחה הודעת ביטול לנתבעים 1 ו-2. כשפנתה לחברת ישראכרט וביקשה לבטל את החיובים נתקלה בסירוב. "מאחר שהמוצר שהזמנתי לא סופק והעסקה בוטלה יש מקום לבטל את החיובים העתידיים". התובעת צרפה תמונות, בלתי ברורות, של הריהוט.

נתבעים 1 ו-2 לא אותרו, לא זומנו ומכאן שלא הגישו כתב הגנה ולא התייצבו לדיון. חברת ישראכרט טענה להגנתה שסעיף 10 (א) לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו - 1986 קובע שמוצר ששולם עבורו ולא סופק כעבור 35 יום, מיום עשיית העסקה, והלקוח הודיע לישראכרט החיובים בגינו יופסקו.

לדבריה, התובעת קיבלה את הריהוט ועניין אי התאמתו אינו מחייב אותה להפסיק את התשלומים. "יש לפרש את הסעיף פירוש מצמצם שכן אנו ספק של אמצעי תשלום. ישראכרט אינה צד לעסקת היסוד, אינה יכולה לדעת מה הוזמן ומדוע מה שסופק לא עמד במוסכם, איננו יכולים לדעת האם הודעת הביטול ניתנה כדין או שלא. ניתן לחייב אותנו לבטל חיובים של לקוח רק כאשר לא סופק דבר. כאשר סופק מוצר והטענה היא טענה של אי התאמה, מדובר בחילוקי דעות בין ספק ללקוח שאינם מקימים ללקוח זכות כלפי מנפיק כרטיסי האשראי לפי סעיף 10 0א לחוק".

בפסק דין שניתן לפני שבוע וחצי, בהעדר הצדדים, דחה השופט שאול מנהיים, את התביעה לאחר שקיבל את עמדת ישראכרט. לפנים משורת הדין התובעת לא חויבה בהוצאות משפט. "חשיפתה של ישראכרט כגורם מתווך פיננסי שאין ולא יכולה להיות לו ידיעה או מעורבות בגלגוליה של עסקת היסוד או בפרטיה, לסיכונים שמקורם בעסקת היסוד אשר היא לא גרמה ולא תרמה למימושם, היא מהלך שקשה להצדיקו מבחינת מדיניות ראויה".

השופט הוסיף שאין הצדקה להטיל סיכוני אי התאמה על חברת כרטיסי האשראי ויש לפרש את סעיף 10 (א) פירוש מצומצם החל רק כשלצרכן לא סופק דבר. התובעת התבקשה להודיע לבית המשפט אם ברצונה בתחליף המצאה לצורך איתור נתבעים 1 ו-2. השופט ציין שלא נראה כי ניתן לאתרם וגם אם כן, "לא נראה שהתובעת תצליח להיפרע מהם".