מה רע?

אחד הדברים האכזריים ביותר עבור מסעדה חדשה שנפתחה הוא להעמיד אותה במבחן של שבעת מדורי גיהנום כפי שאנוכי ושותפי הקבוע, הידועים בשמם הג'מוס והמושך בקולמוס, עשינו. יום ראשון, שבע וחצי בערב, שעתיים וחצי לפני גמר היורוליג בין מכבי תל אביב לצסק"א. אתם בטח מתארים לעצמכם שהמוני בית ישראל ספונים בבתיהם, ולא במסעדות יוקרה חדשות. בואו נגיד את זה בצורה פשוטה: דחקנו אותם לפינה. הכי לפינה שאפשר.

אבל ב'מאראבו', מסעדת שף איכותית במגדלי עוז שברחוב אבא הלל ברמת גן, סירבו לעמוד בפינה בבושת פנים. זה לא שנתנו לנו קרב, הם פשוט הכניעו אותנו בנוק אאוט עוד לפני שחשבנו לצקצק בלשוננו. מאראבו קיימת פחות מחודש, מסעדה דנדשה מהשקית, ובכל זאת יודעת את כל הקודים של מקום שקיים 20 שנה בשוק. השירות, האווירה ובעיקר האוכל, בניצוחו של השף האדיר יואב בר, נותנים הרגשה של טופ שבטופ. למה אפשר להמשיל את זה? לקבוצת כדורגל שהחלה את פעילותה לפני חמש שנים ועכשיו משחקת כבר בליגת העל. עד כדי כך מהירה ההתקדמות של מאראבו.

ישנם כמה גורמים להצלחה של מאראבו (חסידה אפריקנית): בראש ובראשונה, האוכל שמייצר ומעצב השף בר, שהכל מוקפד אצלו על קצה המזלג, תרתי משמע. הסיבה השנייה היא יכולות הניהול שמביא אתו חיים עם-שלום, לשעבר מנהל בכיר בקומברס והיום איש עסקים שמאס בעולם ההיי-טק התובעני. השלישית - השירות המצוין של המלצריות, שיודעות היטב את הריתמוס של ההגשה ומקפידות להשאיר שולחן נקי וערוך, והרביעית היא העיצוב הנהדר של המקום, שנותן את ההרגשה שהלקוח נמצא בדיוק היכן שהוא נמצא - במסעדת שף יוקרתית.

אז מה יש למאראבו להציע? ובכן, התפריט, כפי שיכולתם לצפות ממסעדת שף, לא זול. הארוחות העסקיות מוגשות במחיר אחיד - 119 שקל, וכוללות מנת פתיחה, מנה עיקרית ותוספת. הפתיחים נעים בין 39 ל-54 שקל והעיקריות, מלבד מנה אחת שעולה 89 שקל, לא יורדות מ-118 שקל. "אנחנו מודעים לכך שיש כאלה שלא יגיעו", אומר עם-שלום, "אבל אנחנו עושים ניתוח מושכל של ערך בעבור כסף". קשה שלא להצדיק אותו. מצד אחד, ללקוח שלא מעריך אוכל גורמה אין סיבה להגיע למקום, כשמצד שני מי שאוהב ומעריך אוכל טוב צריך לשלם כסף.

אז מה הזמנו? לקחנו מרק חצילים שרופים עם שעועית, כוסברה ופרמזן (34 שקל), טרטר פילה בקר - בשר נא עם ביצת שליו וסלסת עגבניות (58 שקל), קרם כבד עוף עם קוביות כבד אווז בציפוי ג'ל מוסקט ובריוש ( 52 שקל) ורביולי שרימפס עם חציל חרוך, עגבניות לחות וקונפי שום (48 שקל). משם המשכנו לעיקריות, כשעל-פי עדות מומחה הדגים שלנו, הג'מוס, פילה הלברק (118 שקל) שהוגש עם ירקות ירוקים וריזוטו היה "הדג הכי טוב שאכלתי". אני הזמנתי תבשיל לחי עגל בציר בקר עם קוסקוס וירקות שורש (118 שקך), מנה ערבה לחך ועשויה היטב שהייתה גרנדיוזית. טעמנו גם את מנת הפילה בקר עם כבד אווז ומח עצם (152 שקל) שהייתה לדעתנו הפחות טובה מבין השלוש. את הערב סגרנו עם שני קינוחים - מקרון טירמיסו (45 שקל), קרם קפה וגלידת מסקרפונה, ועם קינוח מעולה שנקרא "טקסטורות של שוקולד" (48 שקל), עוגת שוקולד עשירה עם קרם שוקולד מוקצף וטוויל קקאו. מנה מהפנטת, גם אם קצת יקרה ביחס לגודלה.

לפני שאני חותם את החוויה העצומה, לא אשכח לציין את שני היינות שטעמנו, שניהם מתוצרת הארץ: ווייט טוליפ (32 שקל), יין לבן בתשלובת של גיוורצרמינר עם סוביניון שמשלב תחושה מתוקה של פירות עם היובש הלבן. זהו יין חדש שבוקבק רק באמצע אפריל. בהמשך לקחנו גם כוסית קברנה ריזרב של טוליפ (38 שקל), ואיזה מזל שלא נהגתי הביתה אלא חזרתי ברגל (20 דקות הליכה מהבית). בסך-הכל, אי אפשר להתכחש למציאות ולהגיד שהמאראבו היא מסעדה ששווה לכל כיס, אבל היא בהחלט מקום מכובד שלא מבייש את הליגה שאליה הוא מתיימר להשתייך. עסקיות ניתן להזמין שבעה ימים בשבוע, והמקום ישרת אתכם נאמנה לישיבות עסקיות עם אורחים מחו"ל, לארוחה רומנטית או סתם לערב שלא תרצו לשכוח. בשפה אליטיסטית נקרא לזה "מסעדת גורמה איכותית" ובשפה קצת יותר עממית: אחלה מקום שבעולם.