|
|
מה ייעשה בבוגדת? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון ביטל (יום ד', 8.10.08) פסק דין של בית הדין הרבני הגדול אשר שלל מאישה שבגדה את הזכויות הסוציאליות שצבר בעלה במקום עבודתו. השופטים, מרים נאור, אליעזר ריבלין ויורם דנציגר, קבעו כי מדובר בזכויות שהן "חלק מפירות ההשתכרות הכוללת שנצברו במהלך תקופת עבודת בן הזוג", ואין להעניש על בגידה "למפרע" על-ידי נטילת הזכויות ברכוש המשותף.
מדובר בביטול פסק דין שניתן על-ידי רוב הרכב בית הדין הרבני הגדול,הרב חגי איזירר והרב אברהם שרמן, על דעתו החולקת של הרב שלמה דיכובסקי. בית הדין פסק כי בגידת האישה גרמה לפירוק הנישואין ולפיכך מדובר ב"נסיבות מיוחדות" שניתן בשלהן לסטות משוויון באיזון משאבים.
יו"ר בית הדין הרב שלמה דיכובסקי בדעת מיעוט פסק כי אין לשלול מאישה שבגדה את הנכסים שנצברו עד לבגידה. "אין לנקום בנכסי האישה ואין לקחתם ממנה בגין התנהגותה אלא אם כן ההלכה מחייבת לעשות כן", כתב הרב דיכובסקי. הוא הוסיף כי "המאמץ הדרוש לצבירת נכסים הוא של שני בני הזוג. לפיכך הזכויות הסוציאליות אינן ניתנות להפסד למפרע, גם אם האישה חטאה".
כתגבורת לעמדתו, הצטרפו שופטי העליון שביטלו את פסק הדין. השופטת נאור כתבה כי הוראות חוק הילכת שיתוף וגם חוק יחסי ממון שקדם לו והחל על בני הזוג קובע כי "אין נענשים על בגידה למפרע על-ידי נטילת זכויות ברכוש המשותף". נאור דחתה את דברי בית הדין הרבני כי בן זוג נבגד זכאי "להקלות" משום שלפתע בגלל הבגידה, הוטלה עליו אחריות כלכלית "לבנות לו בית אחר". הצורך לבנות בית אחר אינו ייחודי רק לבני זוג שנישואיהם פורקו בשל בגידה, כתבה נאור, "צורך זה הוא מנת חלקם של רבים מבני הזוג שנישואיהם הגיעו לקיצם. העובדה כי הגורם לפירוק קשר הנישואין כשלעצמו, יהיה הגורם אשר יהיה, הוא שמקים צורך זה".
גם השופט אליעזר ריבלין התייחס לסוגיית האחריות לפירוק הנישואיין וכתב כי מדובר ב"אירוע קשה וכאוב עד מאד. במקרים מסוימים ניתן לראות באחד מבני הזוג כנושא באחריות גדול היותר לפירוק היחסים מזו שנושא בה בן זוג השני. אולם אין להתמודד עם הקושי שבפירוק, ועם אשמתו של מי מהצדדים בדרך של פגיעה כלכלית במסגרת חלוקת הרכוש של בני הזוג. יתרה מכך, תכופות יש קושי לדבר בהקשר זה במונחים של 'אשמה'. פירוק נישואין הוא תוצאה של נסיבות מורכבות ובגידה כשלעצמה אינה הופכת את בן הזוג לאשם הבלעדי".
כאמור, בית המשפט העליון הורה לחלק את הזכויות שצבר הבעל במקום עבודתו באופן שווה בין בני הזוג. הבעל ישלם לאישה שכר טירחת עורך דין בסכום של 30 אלף שקלים.
