עובדי בואינג חוזרים לעבודה

עובדי מפעלי הרכבת המטוסים האזרחיים של בואינג חוזרים לעבודה, בתום שביתה של שמונה שבועות. העובדים אישרו בהצבעה את הצעת הנהלת החברה והאיגוד המקצועי שלהם לחוזה עבודה חדש לארבע שנים.

74% מהעובדים הצביעו (שבת, 1.11.08) בעד ההסכם, מסר האיגוד המקצועי לאחר ספירת הקולות במפעל ההרכבה העיקרי של החברה בסיאטל שבמדינת וושינגטון. "האיגוד שלנו השיג מה שיש לאמריקנים מעטים: ביטחון כלכלי והטבות איכותיות לארבע השנים הקרובות", אמר אחד מראשי האיגוד.

27,000 עובדי מפעלי ההרכבה של בואינג במדינות וושינגטון, אורגון וקנזס מתכננים לשוב לעבודה ביום ב'. בואינג, יצרנית מטוסי הנוסעים השנייה בגודלה בעולם, תחדש כנראה את העבודה המלאה בקווי הייצור רק בדצמבר.

השביתה החלה ב-6 בספטמבר, ועלתה לבואינג 100 מיליון דולר בהכנסות לכל יום ייצור. השביתה עיכבה עוד יותר את משלוחי הדגם החדש, 787.

בואינג בנתה כ-40 מטוסים לחודש. החברה מסרה כי תפרסם תחזית עסקית חדשה ותעדכן את תוכנית מסירת מטוסי 787 ללקוחות לאחר שישובו הפועלים לעבודה והיא תוכל להעריך מחדש את ההשפעה המלאה של השביתה.

שקט לארבע שנים

מאז הצביעו העובדים בעד השביתה ב-3 בספטמבר נפלה מניית בואינג ב-21% בבורסת ניו-יורק. במהלך אותה תקופה תפח המשבר הפיננסי בעולם, התכווץ המשק האמריקני, וגידול שנמשך עשרים שנה בהוצאות לצריכה הגיע לסיומו. השביתה הייתה אחד הגורמים המרכזיים לירידת התפוקה התעשייתית של ארה"ב בספטמבר, שהייתה התלולה ביותר מאז 1974.

השביתה, שנמשכה 54 יום הייתה השלישית באורכה מתוך שבע שביתות ב-73 שנות פעילותו של האיגוד המקצועי בבואינג. העובדים, שמשכורתם הממוצעת הייתה 54,000 דולר לשנה, נאלצו להסתפק בזמן השביתה ב-150 דולר לשבוע שקיבלו מקרן השביתה. מנהיגי האיגוד אישרו את החוזה החדש פה אחד. החוזה נוסח בחמישה ימי משא-ומתן מרתוני, באמצעות מתווך פדרלי.

החוזה מעניק לבואינג את היכולת לנהל את עסקיה שנה נוספת תוך שקט ביחסי העבודה, שכן הוא נחתם לארבע שנים, ולא לשלוש שנים כפי שנהגו עד כה. עובדי ההרכבה זכו בהעלאות שכר בשיעור 15% במשך ארבע שנים, בבונוסים המסתכמים ב-8,000 דולר בשלוש השנים הבאות ובהגדלת תשלומי הפנסיה. בנוסף על כך, לא יצטרכו לשלם יותר בעד ביטוח הבריאות, כפי שדרשה ההנהלה.

לדברי ההנהלה, נאלץ האיגוד להתפשר בסוגיות חשובות כגון העסקת עובדים לפי חוזה, שלטענתה דרושים כדי לאפשר לה גמישות, ככל שהתנאים משתנים. האיגוד טען כי הדבר מסכן את ביטחון התעסוקה של העובדים הקבועים. לעומת זאת, נקבע כי לא יפוטרו עובדי תחזוקה חברי האיגוד אם יועברו עבודות כאלה לקבלני מישנה. האיגוד גם יהיה זכאי להתמודד על מכרזים לעבודות שהחברה רוצה להעביר למפעל אחר.