"גניבת תעודת הזהות שלי - קנוניה מצד המדינה"

יעקב עטיה תבע את מדינת ישראל - פרקליטות מחוז מרכז בבית המשפט לתביעות קטנות בנתניה בסכום של 17,800 שקל לאחר שתעודת הזהות שלו נעלמה.

מכתב התביעה עלה שעטיה נעצר בחודש יולי אשתקד ונלקח לבית המעצר הדרים. לדבריו, תעודת הזהות שלו נקלחה על-ידי הסוהרים וכעבור יומיים כשהשתחרר לא קיבל אותה בחזרה. "נגרם לי נזק חמור כתוצאה מכך, וכעבור שלושה ימים כשהתעודה לא הוחזרה הגשתי את התביעה".

בכתב ההגנה הכחישה המדינה שלקחה את תעודת הזהות של עטיה. "התובע לא הפקיד דבר ואין בידיו ספח הפקדה כפי שאמור להיות בהתאם לנהלים". לדבריה, בדוח ראיון אסיר לא נרשם שנלקחה ממנו תעודת זהות ואין בכך צורך שכן הדבר לא נקבע בפקודת הנציבות. המדינה ביקשה לדחות את התביעה בהעדר עילה והוסיפה שאין הצדקה לסכום התביעה כאשר חלפו 3 ימים מיום המקרה.

בדיון בפני השופטת גלית ציגלר, חזר עטיה על טענותיו והסביר שקיימת קנונייה לגנוב את תעודת הזהות שלו על-מנת לשתף פעולה עם מחבלים. "לא ייתכן שהמדינה לא תחזיר מסמך שנלקח על ידה".

עטיה ביקש לדחות את הדיון במטרה לזמן עדים ובקשתו נדחתה לאחר שלא הפקיד דמי בטלת עדים במזכירות כפי שהורה לו בית המשפט, ולא ניתן היה לזמן את העדים בהתראה קצרה לפני הדיון.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת ציגלר את התביעה ולא חייבה את עטיה בהוצאות משפט. לדבריה, עטיה לא הגיש מסמך המהווה ראשית ראיה בדבר הפקדת תעודת הזהות ולא הציג ראיה בדבר הנזק הנטען. "לא הייתה מניעה לבקש תעודת זהות חדשה על סמך הצהרה שהתעודה אבדה או נגנבה כטענתו, להגיש תלונה במשטרה על-מנת שדבריו ייבדקו, אולם הוא לא עשה דבר בנושא. בנסיבות העניין, משלא הוכחה עילת תביעה ולא הוכח נזק ממשי, ואף לא הייתה פעולה להקטנת הנזק אני דוחה את התביעה".