בנק ישראל מסר דיווח על נכסי ענף הביטוח, ולפיו נכסי הפוליסות בענף זה הסתכמו ב-2000 בכ-71 מיליארדי ש"ח - ומהווים %6.3 מתיק הנכסים הכספיים של הציבור. חלקן של תוכניות ביטוח החדשות, מסוג "משתתפות ברווחים" בנכסי הענף, עלה בהדרגה בסוף 2000 והגיע ל-%43.
בבנק ישראל מסבירים, כי במסגרת הרפורמה בענף הביטוח נסגרו תוכניות הביטוח הישנות שהבטיחו תשואה לעמיתים חדשים, תוך שמירה של זכויותיהם של העמיתים הוותיקים, הראשאים להמשיך ולהפריש לתוכניות הישנות באותם תנאים.
חברות הביטוח המנהלות את הפוליסות החדשות הישנות השקיעו את החלק המרכזי של נכסיהן באיגרות חוב מממשלתיות בלתי סחירות, זאת בעוד שבתוכניות החדשות מושקעים מרבית כספי התוכניות בשוק ההון והיתר בהשקעות חופשיות אחרות.
עמיתים חדשים רשאים להפריש רק לתוכניות הביטוח החדשות, אשר אינן זכאיות להנפקה של אגרות חוב מסוג חץ. התשואה בהן אינה מובטחת מראש, אלא תלויה בביצועי חברות הביטוח.
בבדיקה השוואתית שערך בנק ישראל בין הישגי הפוליסות החדשות לבין אלה הישנות, עולה כי במהלך החמש שנים האחרונות השיגו הפוליסות החדשות תשואות ממוצעות שנעו בין %3.3 ל-%5.1. זאת לעומת תשואה מובטחת של %3.5-%4.25 במרבית התוכניות הישנות. משמעות הדבר: המנהלים היטיבו להשקיע ולהשיג רווחים גבוהים יותר עבור בעלי הפוליסות.
התוצאות מצביעות על כך כי בממוצע, יצאו העמיתים החדשים נשכרים מהרפורמה, וזאת עוד מבלי להביא בחשבון תמורות נוספות של הרפורמה לשכלול השווקים והגדלת הנזילות בהם.
נוסף לכך, מאז קיומה של הרפורמה עלתה בהדרגה מעורבות חברות הביטוח בשווקים הפיננסיים. עובדה זאת עשויה לעלות את כניסתן לתוקף של תקנות ההשקעה החדשות של חברות הביטוח, אשר הרחיבו את מגוון הנכסים בהן רשאיות החברות להשקיע.
מבנק ישראל נמסר עוד, כי על אף שהתשואה על איגרות החץ, המונפקות לחברות הביטוח, גבוהה יחסית - ונטולת סיכון, היא אינה בהכרח גבוהה תמיד מהתשואה על אלטרנטיבות השקעה אחרות הקיימות במשק, הנושאות סיכון דומה. כך למשל, במהלך השנים 2000-1999 היתה התשואה הממוצעת על אגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד ל-10 שנים יותר %5.1 ו-%5.4, בהתאמה. לעומת זאת, התשואה על אגרות החץ המונפקות לחלק בארי של תוכניות הביטוח מבטיחות התשואה היא %4 בלבד. לפיכך, המחויבות של משקיעים מוסדיים מסוימים להשקיע שיעור גבוה מנכסיהם באגרות החוב המיועדות פוגעת לעיתים בתשואות שיכולים לקבל העמיתים שלהם.
עדות לכך מהווים מכרזים לפדיון מוקדם של איגרות חוב חץ, שהנפיק משרד האוצר לחברות הביטוח בשנים האחרונות. במסגרת מכרזים אלה פדה האוצר לחברות הביטוח שהיו מעוניינות בכך, איגרות חוב חץ בפדיון מוקדם, בסכום כולל של 3 מיליארדי ש"ח. החברות השקיעו את התמורה שקיבלו בשוקי ההון והכספים, כנראה לנוכח תשואות גבוהות יותר, שניתן היה להשיג בהם באותה עת.
מהמחלקה המנויטרית נמסר, כי מעורבותם של משקיעים מוסדיים בשוקי ההון היא תנאי הכרחי להתפתחות שוק הון עם מכשירים פיננסיים מתחוכמים.
בבנק הפועלים טוענים, כי בענף הפנסיה בוצעה בשנת 1995 רפורמה חלקית וגם אחריה נמשכת הנפקתן המאסיבית של איגרות חוב המיועדות, לקרנות הפנסיה החדשות והוותיקות. לפיכך, יש לפתוח קרנות חדשות דוגמאת תוכניות הביטוח החדשות, אשר לא תהיינה זכאיות לאגרות חוב מיועדות כלל ותשקענה את נכסיהן בשווקים הפיננסיים. הסדר כזה, לא יפגע בזכויותיהם של העמיתים הקיימים בקרנות הוותיקות. על-פי הניסיון שנלמד מהרפורמה בענף הביטוח, רפורמה כזו לא רק שתתרום לשכלול השווקים אלא שבטווח הארוך אף תביא לשיפור התשואות לעמיתים.
