תא מוח בודד אחד מסוגל לשמור על זיכרונות קצרים החיוניים לחיי היום-יום שלנו. כך גילו מדענים אמריקנים.
מחקר שנעשה בתאי מוח של עכברים גילה כיצד תאים אלו מסוגלים לשמור מידע לאורך דקה.
החוקרים מאמינים כי הבנת זיכרונות קצרי טווח אלו יכולה לעזור לפענח את סוד מחלת האלצהיימר.
- ממצאי המחקר פורסמו בעיתון "Nature Neuroscience".
ההבדל בין זיכרון ארוך טווח לזיכרון קצר טווח במוח דומה להבדל בין ה-RAM ('זיכרון גישה אקראית' - הזיכרון הראשי של המחשב) לדיסק הקשיח.
לצורך תפקוד נורמלי, אנו זקוקים ליכולת אחסון מהירה ואמינה של כמויות נתונים גדולות, אך רק כמות קטנה מהם צריכה להישמר לטווח הארוך.
מדענים מנסים מזה עשורים לגלות אלו חלקים במוח אחראים לתפקודים אלו, וכיצד עושים זאת התאים. על-פי מספר תאוריות, הזיכרונות נשמרים על-ידי תאים מרובים היוצרים "מעגלים" סביב המקום בו נוצרים הדחפים החשמליים למשך התקופה הנדרשת.
תאוריות חדשות יותר מתרכזות סביב הרעיון שאפילו תא אינדיבידואלי יכול בדרך כלשהי להחזיק במידע.
החוקרים, מאוניברסיטת טקסס, בדקו בעזרת אלקטרודות זעירות, תאי מוח שנלקחו מעכברים, כדי למדוד את תפקודם. הם גילו, כי כשמופעל מרכיב מסוים בתאים שנבדקו - רצפטור כימי - הוא מעביר מסר לתא וזה מפעיל מערכת אותות פנימית השומרת על הזיכרון.
תקווה לחולי אלצהיימר
הצעד הבא יהיה לגלות יותר על המערכת הפנימית הזו כדי שניתן יהיה לפתח תרופות שמטרתן כמובן - שיפור הזיכרון.
עורכי המחקר מקווים שאם ניתן יהיה לזהות ולתפעל את המרכיבים המולקולרים של הזיכרון אפשר יהיה לפתח תרופות שישפרו את היכולת לשמור את הזיכרון ויאפשרו לבצע משימות ללא הסחות דעת.
התקווה היא שאפשר יהיה לעזור לאנשים מכורים לסמים, לדוגמא, על-ידי שיפור יכולתו של המוח להתעלם מדחפים.
הממצאים, שמאירים אור על יכולתו של המוח לשמור מידע בטווח קצר, חשובים בהבנת הזיכרונות ארוכי הטווח, ומעוררים תקווה במיוחד בהיבט של מחלת האלצהיימר, בעיקר מפני שאם לא קיים זיכרון קצר טווח אין כל דרך לשמר זיכרון ארוך טווח.
