פסילת הנהגת שהרגה את בעלה לא תקוצר

בית המשפט העליון דחה (יום א', 1.2.09) בקשה של אלמנה, רופאה מאפרת, להקל בעונש הפסילה שהוטל עליה, 15 שנה. העונש הוטל עליה לאחר שנקבע כי גרמה למות בעלה בעקבות נהיגה רשלנית. השופט סלים ג'ובראן קבע כי במקרה מיוחד זה שבו לא הוטל עליה עונש מלבד פסילה, אין מדובר בסטייה מנורמת ענישה.

במרץ 2007 נהגה ד"ר אורית אסייג ברכבה לכיוון הישוב אפרת כשלצידה ישב בעלה אלברטו אסייג ז"ל. כשהגיעה אסייג לצומת הכניסה לאפרת, "פנתה שמאלה בנסיעה רצופה מבלי שעצרה ונתנה זכות קדימה לרכב 'סקודה' שנסע בכיוון הנסיעה הנגדי והתקרב לצומת". רכב הסקודה התנגש בדופן ימין של רכבה של אסייג וכתוצאה נהרג בעלה. אסייג ונהג הסקודה נפצעו.

שנה לאחר מכן הורשעה אסייג על-פי הודאתה בגרימת מוות ברשלנות, אי מתן זכות קדימה בצומת וגרימת נזק לאדם ולרכוש. בשל "אובדנה המצער" הטיל עליה בית המשפט רק עונש פסילה חמור למשך 15 שנה. בית המשפט נמנע מלהטיל עליה עונש מאסר ואף קבע כי אין טעם להטיל עליה עבודות למען הציבור כיון שהיא "רופאה התורמת לקהילתה בדרך קבע". לפיכך, עבודות למען הציבור "יבואו על חשבון תרומתה המסורה לקהילה".

אסייג ערערה על עונש הפסילה. בא-כוחה עו"ד דרור שוסהיים טען כי מדובר בפסילה החורגת מרף הענישה המקובל בעבירות בהן הורשעה וכי יש לבחון את עונש הפסילה במנותק מהעובדה שלא נגזרו עליה עונשים אחרים. עוד טען כי בית המשפט לא נתן משקל יתר לסבלה של אסייג "לאחר ששכלה את בעלה ונפצעה בעצמה בתאונה".

כאמור, העליון דחה את הבקשה. השופט סלים ג'ובראן כתב כי בנסיבות המקרה לא נמצאה סטייה כזו מנורמת הענישה במיוחד לאור חסרון רכיבי ענישה אחרים. "מסיבות אלו בלבד, דין הבקשה להידחות". הוא הוסיף כי לא מצא פגם בשיקול דעתו של בית המשפט שקבע כי למרות אובדנה האישי המצער של אסייג "אין בכך כדי לאיין את הצורך להשית עליה עונש של פסילת רשיון בנהיגה".