האח הגדול VIP: צריך לכבות את המצלמות

יש הרבה דברים קשים בצפייה בריאליטי. בשלב ראשון, יש להתגבר על הפדיחה, להשיל ביסודיות את כל הדברים הטובים ובעיקר המכובדים שחשבת על עצמך, ולהתמסר לעיסוק מעמיק בעור הפנים של מאיה בוסקילה. זה כבר לא קל. בשלב שני, יש לצלוח מיליארדי פרסומות שטורחות להזכיר באגרסיביות איזה דברים טובים יותר היה אפשר לעשות עם הזמן שלך - לראות תוכניות אחרות, לאכול יוגורט תות, לשים פילים בבגאז' או, עם קצת מזל, להתעורר במיטה עם גל גדות.

הצפייה ב"האח הגדול" אמש הייתה קשה מהרגיל, שלא לומר קשה מנשוא. היא הגיעה מיד אחרי דיווח חדשותי על שני הרוגים בפיגוע ירי, מה שהיה אמור להכניס אותה לפרופורציות - ובכל זאת, כעבור דקות שידור ארוכות של עלבונות שלא שמעתם מאז הגן, כולל חרם שגם עליו כנראה לא שמעתם מאז הגן, וצרחות שבהן לא תיתקלו גם בגיהינום, היה קשה שלא להגיב כמו ילדים קטנים ולקרוא לאימא, לאבא, לאלוהים, לאח הגדול, או למי שזה לא יהיה שיכול לעצור את הרעש הזה.

למרבה הצער, היחיד שיכול לעשות משהו, הוא דווקא זה שאף אחד כבר לא מוכן לדבר איתו. ואני מתכוונת לבצע כעת מעשה אמיר פיי גוטמן, שהעדיף אפילו לא להדיח את האיש כדי לא לנקוב בשמו המפורש. בקיצור, אתם יודעים על מי אני מדברת. יש לו קרחת.

ואלה העלבונות שעלבו נבחרי הבידור שלנו זה בזה בתוכנית אמש: אפס, מלא בולשיט, איש רע, דמגוג זול, איש נחות וירוד, ועוד. ואלה העלבונות שעלב בהם מנחם בן: לכלכנית, חסרת יושר, חלשת דעת, חסרת הבנה, ילדותית, אינפנטילית, מלשינה, שקרנית, יצור קטן, אידיוטית, לא מפותחת, בחור טיפש, בחורה מלוכלכת (לשון הנקבה במקור, כמובן). למאושרים שלא צפו אמש בתרעלה הסביבתית הזו נדגיש כי מדובר ברשימה חלקית. חלקית מאוד.

למרבה המזל, אף אחת מהדמויות לא הצליחה לייצר מספיק הזדהות ואמפתיה כדי שיכאב לנו כשמקללים אותה. ובכל-זאת, רבאק, כמו שהיו אומרים ה-VIP, מה זה? פרודיה פרועה על גיבורי תרבות נבובים, סתומים ואלימים? אם הייתם אומרים שזו פרודיה, אולי היו מאשרים לכם ברשות השנייה סוגה עילית. אבל אם ככה נראים "הפנים האמיתיים" של הסלבס שלנו "מאחורי המסכות", אני מאמינה ש"האח הגדול VIP" השיג את מטרתו ויכול לחזור כעת לגיהינום שממנו הוא הגיע. המשימה הושלמה, אנחנו לא רוצים לדעת יותר. השיבו לנו את כתבות היחצ"נות המתרפסות, על השיער המבריק, הבדיחות המתוזמנות והעיניים הדומעות. הבו לנו שקרים ארוזים יפה, עם הרבה "אין תגובה", ואל תשכחו הרבה פוטושופ לקינוח.

"לתוך האסלה הזאת אנשים מחרבנים את השקר שלהם", היגג מנחם בפיוטיות על תחפושת האסלה שלבש לכבוד חג הפורים. ומה שלנו נותר לומר (בשקט, כי כבר הלך לנו עור התוף) הוא: רק לא עוד אמת. כן, מנחם, מה שאתה שומע - רק לא עוד אמת. כי במקום שבו איש גס, וולגרי, שוביניסט, הומופוב, חצוף ואומלל כמוך יושב על משבצת של עלה התאנה התרבותי, עדיף שישקרו לנו מבוקר ועד ערב. רק שיסגרו את הדלת כשמורידים את המים.