אישה שהתגרשה מבעלה וחיה במקביל עם אבי הילד אותו היא נושאת ברחמה נאסרה על בעלה ועל בועלה. כך פסק לאחרונה בית הדין הרבני האזורי בחיפה. האישה ובן זוגה הטרי פנו לבית הדין הרבני בבקשה לאשר לשניהם להינשא בעודה מעוברת, ולאשר הכרה בבן הזוג לעניין אבהות על היילוד העתידי.
במהלך בירור, שנערך בבית הדין הרבני בחיפה עלה ספק כי האישה הרתה לבן הזוג החדש עוד בטרם התגרשה מבעלה. האישה טענה בפני חברי בית הדין בראשות אב בית הדין הרב מימון נהרי והדיינים הרב יוסף יגודה והרב אברהם מייזלס, כי נפרדה מבעלה זה מכבר וכי היא אינה חיה עימו מזה כשנה. עוד סיפרה כי הייתה בקשרי ידידות עם בן הזוג החדש קודם גירושיה, אך לא היו ביניהם קשרי אישות בתקופה זו.
הבדיקה עוררה ספק
בהתאם לגיל העובר - כפי שנקבע בבדיקת דימות על-שמעי (אולטרסאונד) - ולחוות הדעת הרפואית אותה הציגה האישה לבית הדין, עלה כי קיימת סבירות שהאישה התעברה ימים מספר לפני שהתגרשה מבעלה הראשון, ועל כן התעורר חשד סביר כי בגדה בבעלה בעודם נשואים.
האישה הכחישה סברה זו מכל וכל. אולם בניגוד לדבריה, בעלה לשעבר העיד בפני בית הדין הרבני כי הוא חי עימה לסירוגין גם כשבועיים לפני סידור הגט. עוד טען הבעל כי עילת הגירושים ביניהם הייתה בגידתה של האישה עם בן הזוג החדש. הבעל טען כי רוב הסיכויים שהיילוד העתידי איננו ילדו.
נוכח הנסיבות פסק בית הדין כי האישה אסורה על בעלה ובועלה. עוד נקבע כי הוולד העתידי איננו ממזר, שכן לפי ההלכה רוב הבעילות הולכות אחר הבעל. עם זאת, על בני הזוג הוטל לפנות לבית הדין לאחר הלידה על-מנת להסדיר ברישום כי ליילוד אסור להינשא לקרובי משפחה של הבעל ושל בן הזוג החדש, מחשש לנישואי אח ואחות.
