דודו אלהרר התנצל; הכפפה במגרשו של טוניק

האם המשבר בין יצחק טוניק, מפקד גלי צה"ל, לבין הסמן הימני בגלי צה"ל, מגיש התוכנית "הפוגה", דודו אלהרר, עומד בפני סוף טוב?

שופטי בית משפט העליון אחזו (יום ב', 11.5.09) בשרביט הגישור ובמהלך דיון בעתירה של אלהרר נגד ביטול תוכניתו על-ידי מפקד גלי צה"ל יצחק טוניק, הפצירו בצדדים הניצים להגיע להסכמה שתאפשר את שובו של אלהרר לשדר בגלי צה"ל.

מדובר בתוכנית "הפוגה" בעלת אוריינטציה ימנית-יהודית, אותה משדר אלהרר במשך 10 שנים בגלי צה"ל. בספטמבר 2008 שלח טוניק הודעה לאלהרר על הפסקת התוכנית על-רקע "מתכונתה הימנית-קיצונית חד-צדדית". אלהרר פנה לגורמים שונים, בהם שר הביטחון, הרמטכ"ל ומנכ"ל רשות השידור למנוע את רוע הגזירה, וגם ציבור אוהבי התוכנית הפעיל לחץ ציבורי.

טוניק בתגובה החליט להקדים את הסרת התוכנית מלוח השידורים. בתוכנית האחרונה תקף אלהרר את טוניק בשידור חי וכינה את הורדת התוכנית "פשע" שרק פינוי גוש קטיף היה חמור ממנו.

מאמצי גישור במהלך הדיון

אלהרר עתר בדרישה לבטל את החלטת טוניק. בא-כוחו, עו"ד דוד דנינו, טען בין היתר כי מדובר בהחלטה פוליטית של טוניק על-רקע היותה בעלת תכנים יהודיים ציוניים. עוד טען כי ההחלטה פוגעת באופן חמור ובלתי סביר בחופש הביטוי של אלהרר וכן בזכויותיהם של מאזיני התוכנית לביטוי הולם בשיח הציבורי המשתקף בלוח המשדרים של גלי צה"ל.

אלהרר תהה בעתירה כיצד ייתכן שבמאה ה-21 תיפסל תוכנית רדיו בגלל הבעת דעות ש"אינן מקובלות על מי שהציבור הפקיד בידיו את המפתח לאחיזה ב'מיקרופון הציבורי'". הוא טען עוד כי כמי שמשדר תוכנית למעלה מעשר שנים עומדת לו הזכות המלאה בדין להבעת דעות והשקפת עולם באמצעות המיקרופון הציבורי וזאת ללא שתינטל ממנו הזכות לשדר רק בשל תוכן דבריו או השקפת עולמו.

כאמור, במהלך הדיון עסקו השופטים בהצעת דרכים לגישור בין הצדדים כדי להגיע להסכמה שתסיים את הסכסוך. השופטת אילה פרוקצ'יה הציעה כי הצדדים ייפגשו ויגיעו להבנה: "בכל זאת אדם עבד 10 שנים, אולי אפשר למצוא הסדר שיאפשר המשך במתכונת מושכלת כאשר תהיה הבנה?". היא הדגישה כי במישור המשפטי יש קושי להתערב בהעדר עילה, שכן מנהל התחנה פעל בסמכות. במישור המעשי הייתה "שבירת כלים" על-ידי אלהרר ואולי ניתן לתקן על-ידי התנצלות פומבית של אלהרר "על דברים שנאמרו ולא היו צריכים להיאמר" ואז "יכול ותהיה מחשבה נוספת".

אמרתי דברים אמיתיים

באותו שלב התנגד אלהרר להצעת בית המשפט להתנצל. לטענתו, אמר דברים חריפים, עם זאת אינו מוכן להתנצל. "אני חושב שאסור לבקש ממני את זה כי לא עשיתי דבר פוגע. אני מוכן להתנצל בפני כל אחד אם עשיתי טעות, אבל דברים חריפים, אלה החוקים להגנה של חופש הביטוי. אני אמרתי דברים אמיתיים, זכות הציבור לדעת למה אחרי 10 שנים אני מועף מהתחנה".

השופטת פרוקצ'יה הזהירה את אלהרר כי בדבריו הוא "מחסל את זיק התקווה" וכי "לא יימצא מוצא". היא הוסיפה כי באופן שבו נהג אלהרר הוא הביא ל"משבר אמון מוחלט", לפיכך הסיכוי לשקם את המשבר הוא באמצעות התנצלות על הדברים הפוגעניים "שלא היו קשורים לחופש הביטוי המהותי. כדי לשקם את מערכת האמון הזו חייבת לבוא התנצלות אמיתית ולא מתוך חשבון".

בשלב זה התעשת אלהרר, אחז בקצה החוט שהושיטה לו השופטת והביע התנצלות: "הדברים שאמרתי הם פוגעניים ולא היו צריכים להיאמר, אני מקבל זאת לאור דברי גברתי ואני מתנצל מעומק לבי. חבל שהדברים נאמרו ואני מקווה, כי התוכנית חשובה לי, שההתנצלות תתקבל לא רק על-ידי בית המשפט אלא גם על-ידי מפקד גל"צ כדי שנוכל להמשיך לעבוד בשיתוף פעולה".

הפרקליטות: עמדת טוניק תובא בתוך 21 יום

בתחילת הדיון הביע נציג הפרקליטות, עו"ד שרמן, התנגדות להצעה לחשיבה מחודשת בנוגע לשיבת אלהרר לשדר. לדבריו, עמדת גלי צה"ל היא שאין לאפשר שידור בידי מי שנטל מיקרופון וניצל אותו "לשם ניהול מאבק אישי בתחנה", טען. לאחר התנצלות אלהרר, חזרה השופטת לשרמן ושאלה האם על בסיס ההתנצלות אפשר "לקבוע פגישה בין הצדדים ולנסות להגיע להבנה?". השופטת אסתר חיות הוסיפה כי אלהרר "הבין שתוקפים אותו על-רקע של תכנים פוליטיים ואתם הבהרתם עכשיו שלא זה העניין אבל זה שוקל לעשר שנים שהייתה תוכנית".

בעקבות דברי השופטות, הודיע נציג הפרקליטות כי בקשת השופטות להסדיר פגישה לצורך השגת הסכמה לשובו של אלהרר תובא בפני מפקד גלי צה"ל: "אני מניח שתוך 21 יום אפשר יהיה לעדכן. אמסור למפקד גל"צ את בקשת ההרכב שתהיה פגישה".