ציון מזור תבע את הוט טלקום בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל לאחר שניתקה לו בטעות קו של בזק. מכתב התביעה עלה שמזור הזמין מהוט ב-11.8.08 קו טלפון נוסף לביתו. לדבריו, טכנאי הוט הגיעו לביתו לפני השעות שסוכמו, כשלא היה בבית, והתקינו את קו הטלפון על התשתית של 'בזק' וניתקו את קו 'בזק'. "נציגי הנתבעת תיאמו עימי מספר מועדים לתיקון קו הטלפון ובפועל טכנאי לא הגיע".
לדבריו, נגרמה לו עוגמת נפש רבה מהתנהגותה של הוט וסכום התביעה כלל פיצוי בגין עוגמת הנפש, אובדן שעות בילוי ופנאי והוצאות עקיפות. "ויתרתי על תביעה בסכום כפול ומשולש".
בכתב ההגנה טענה הוט שהתביעה קנטרנית והוגשה בחוסר תום לב ובמטרה לעשות עושר ולא במשפט על חשבונה. לדבריה, מזור ביקש ניידות מספרים (העברת קו ה'בזק' לקו של 'הוט') ושלח טפסים בעניין, ומיד לאחר שהבהיר שהזמין קו נוסף ולא קו במקום קו ה'בזק' בוצע תהליך ניוד קו הטלפון חזרה ל'בזק'.
הוט הוסיפה שכמחווה שירותית, הציעה לשלוח לביתו, עוד באותו היום, טכנאי שיתקן את התקלה, אך הוא לא שיתף עימה פעולה והערים קשיים בתיאום הגעת טכנאי. "על-פי הרישומים, בוצעו שיחות מקו הטלפון בביתו של התובע וחרף זאת, ולפנים משורת הדין, הוא זוכה בגין החיובים שנזקפו בחשבונו מיום החיבור ועד ליום הניתוק בפועל, ויתרת זכות זו, העומדת על סך 100 שקל, תועבר לחשבונו של התובע מיד לאחר שישיב לנתבעת את הציוד שבביתו הכולל מודם וציוד נוסף".
בדיון בפני השופטת אנה שניידר, הגישה הוט תיעוד שיחות עם מזור מהן עלה שהתלונן שלוש פעמים שטכנאי לא הגיע חרף תיאומים. עוד התברר שמזור הודיע לנציגי הוט שאינו מוכן שיגיעו לביתו אלא רק מנהל בכיר.
הלקוח לא יפסוק מי יגיע לשרתו בביתו
בפסק הדין דחתה השופטת אנה שניידר את התביעה. "מכל אשר הובא לפניי, לא שוכנעתי בצדקת טענותיו של התובע ובדרישותיו. ככל הנראה, היה כשל בהבנת הזמנתו של התובע (אם ניידות או קו נוסף), אך הנתבעת הוכיחה כי בו ביום שהתלונן התובע תיקנה את התקלה. כמו-כן, זיכתה את התובע בשל כל החיובים שנצברו בחשבונו, וזאת לפנים משורת הדין מאחר ואין חולק כי בוצעו שיחות בפועל".
הטענה בדבר אי-הגעתו של הטכנאי במועדים שתואמו לא הוכחה על-ידי התובע ולמעלה מכך, ציינה השופטת, "הוכחה טענת הנתבעת מנגד, כי התובע עצמו סרב לקבל נציג שיגיע לביתו, בטענה שאינני מנהל. עם כל הכבוד, אין לתובע זכות לקבוע עבור הנתבעת מי הנציג מטעמה שיגיע לבצע תיקונים".
התביעה נדחתה ונפסק כי התובע ישיב לנתבעת את הציוד שבביתו תוך 30 ימים, ובמקביל תעביר הנתבעת לידי התובע את הזיכוי בסך 100 שקל. בנסיבות דנן, החליטה השופטת שלא לפסוק צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.
