עובדת בתיאטרון תפוצה בעוון עישון העובדים

רעות פאר תבעה את תיאטרון ירושלים לאמנויות הבמה, בבית משפט לתביעות קטנות בעיר לאחר שלא הקפיד לאכוף את החוק האוסר עישון. פאר, שעבדה כקופאית בתיאטרון, טענה שבמשך כל תקופת העסקתה, סבלה מעישון פאסיבי של העובדים.

הנתבעת דחתה את הדברים וטענה שפאר הגישה את תביעתה על-רקע סכסוך אחר שאינו רלוונטי. לדבריה, החל ממועד כניסת החוק לתוקפו, ביום 7.11.07 הייתה רשאית פאר להלין כנגד אי-אכיפת מניעת עישון ועד למועד זה, סמכות האכיפה הייתה נתונה בידי העירייה והמשטרה. "פעלנו כנדרש בהצבת שילוט ובפרסום הנחיות, במאמץ להגביר את המודעות בקרב העובדים בדבר איסור העישון ואין העישון, המוכחש, מצוי באחריותנו".

בדיון בפני השופטת מרים ליפשיץ-פריבס, העידה פאר שבמזכירות ובמתחם המכירות, עישנו העובדים באופן תדיר, והשילוט, שהוצב על-ידי הנתבעת, לקה בחסר ולא כלל את השפה הערבית והאנגלית כנדרש. "לאחר שהתלוננתי בפני מנהלת המכירות, ניתנה הודעה שמותר לעשן בדלת סגורה". עדה מטעמה של פאר אמרה, שבעת שעבדה בנקודת המודיעין והמכירות של התיאטרון הייתה נהוגה במקום תרבות עישון של עובדים בכל המשרדים ובכל שעות היום. "במרבית תקופת עבודתי לא הייתה הוראה בדבר הגבלת עישון".

יש להעיר לעובדים מעשנים

בפסק הדין נקבע שהנתבעת לא עמדה בחובת הצבת שלטים, הכוללת סמל ללא כיתוב, ולא הובאה ראיה לקיומו של שילוט אחר במועד הרלוונטי לתביעה. "אני דוחה את טענת הנתבעת, כי די בסמל האוסר על העישון וכי כך מקובל. לפיכך אני קובעת כי הנתבעת לא עמדה בהוראות 2(ב) ו-4(ב) לתקנות בנוגע לתוכנו וצורתו של השילוט ולא עמדה לנתבעת הזכות לסטות מדרישות התקנות, בנדון".

השופטת התרשמה שהייתה "תרבות של עישון" בתיאטרון ירושלים והיה צורך להעיר לעובדים ולנזוף בהם כשעישנו.

בשאלת גובה הפיצוי הפנתה השופטת לדברים שאמר שופט בית משפט העליון אליקים רובינשטיין, ברע"א 9615/05 אירית שמש נ' פוקצ'טה בע"מ: "אין גם מקום להנחיות גורפות באשר לגובה הפיצויים במקרה של הפרתו של חוק למניעת עישון ומטבע הדברים קשה להוכיח נזק ספציפי מעישון העשוי להתגבש לאורך שנים רבות". לדברי השופטת, יש להתחשב בעובדה שמדובר במקום עבודה בו תנאי העבודה נכפו על פאר ללא יכולת להרחיק עצמה מהעישון הפאסיבי, בכך שהנתבעת שלחה מכתב לעובדים מיד לאחר שפאר התלוננה ובכך שבתקופה הרלוונטית לתביעה, סמכויות האכיפה היו נתונות בידי הרשויות ולא בידי הנתבעת. "בהיעדר חובת הוכחת קיומו של נזק (כאמור ברע"א 9615/05 אירית שמש נ' פוקצ'טה בע"מ) ובשים לב למאמצי הנתבעת בנידון אף אם היו חלקיים, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך של 5,000 שקל ובהוצאות משפט, בסך של 400 שקל".