|
הבנק הפר את פרטיות הלקוח, השופטת חשבה שמגיע לו
|
|
|
|
|
|
תידהר כהן תבע את בנק הפועלים בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל בגין פגיעה בפרטיותו. מכתב התביעה עלה שחשבון הבנק של כהן נקלע בשנת 2004 לחריגה ופקידת הבנק עדכנה את אביו בעניין, למרות שלא היה ערב לחשבון וגם לא מיופה כוח. "הדבר קרה שוב ביום 29.5.08, לאחר שהפקידה התנצלה על האירוע הראשון והבטיחה שלא יקרה שנית". כהן התרעם על שהבנק לא שמר על סודיות, פגע בפרטיותו וגרם לקרע חמור עם אביו, וביקש פיצוי בגין עוגמת נפש.
בכתב ההגנה טען בנק הפועלים שבמשך תקופה ארוכה ניסו פקידיו ליצור קשר עם כהן, בטלפון ובכתב, בבקשה שיסדיר את חובו אך בלא הועיל. "לאחר שהניסיונות לאתר את התובע עלו בתוהו, התקשרה פקידה לבית הוריו כדי לנסות ולשוחח עמו. האב ענה לטלפון ומיד עם תחילת השיחה ביקשה הפקידה לשוחח עם התובע. משנאמר לה שהוא לא נמצא, ביקשה את מספר הטלפון שלו והאב ביקש לדעת את הסיבה ושאל אם באפשרותו לעזור. מאחר והאב הינו לקוח של הסניף והיה ערב לאשראי שניתן לבנו בעבר, הפקידה השיבה שבחשבון של בנו קיים חוב מזה זמן רב והסניף אינו מצליח ליצור עמו קשר".
לדברי הבנק, הפקידה הוסיפה, מתוך כוונה טובה, שיהיה חבל להעביר את הנושא למחלקה המשפטית שכן הדבר יגרום לכהן הוצאות מיותרות. לטענת בנק הפועלים, האב אינו אדם זר והיה מעורב בחשבונו של כהן מאז היותו קטין, והיה ערב להלוואות שניתנו לו. "אין בשיחה שהתקיימה עם האב משום פגיעה בפרטיותו של התובע ולא נגרם נזק בגין אותה שיחה". לחלופין אמר הבנק שעומדת לו ההגנה הקבועה בסעיף 18(2) (ב), (ג) ו- (ד) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981 לפיה הגנה טובה עומדת לפוגע אם הפגיעה נעשתה בתום לב, בנסיבות שבהן הייתה מוטלת עליו חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה, או שהפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל.
השופטת אנה שניידר דחתה את התביעה. "לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה שעל אף שהפקידה מטעם הנתבע לא נהגה בהתאם לכללי הסודיות הבנקאית החלים על הנתבע בגלותה לאביו של התובע את פרטי חובו של התובע - יש לתובע אשם תורם בשיעור של 100% לגבי הנזק שנגרם לו, לטענתו. אין מחלוקת שהתובע התעלם מפניותיו של הנתבע במשך תקופה ארוכה, על אף שידע שקיים חוב בחשבונו. אילו היה התובע חוזר לנתבע ומסדיר את חובו - לא היה המידע בדבר החוב מגיע לאביו. משלא פעל התובע כאמור - אין לו להלין אלא על עצמו". השופטת שניידר הוסיפה, שכהן לא הרים הנטל המוטל עליו להוכחת סכום הנזק ולפנים משורת הדין, לא חייבה אותו בהוצאות.