חשיפה לא רצופה לאור בהיר במהלך שעות היום יכולה לפעול כנגד ישנוניות ולשפר את משך הריכוז. כך עולה מנתונים שהוצגו היום (ד', 10.6.09) בסיאטל על-ידי צוות חוקרים יפני בכינוס "SLEEP 2009" - הכינוס השנתי של עמותת השינה המקצועית.
החוקרים, מאוניברסיטת הוסיי שבטוקיו, עוסקים בחקר הפרעות מחזור הערות והשינה יותר מ-20 שנה. אחת ממטרות המחקר הייתה להוריד את רמת הישנוניות ממנה סובלים עובדי משמרות רבים, כמו לדוגמה אלו שעובדים בענף התעופה.
המחקר הנוכחי של הצוות כלל 10 מתנדבים צעירים ובריאים, בגילאים 18 עד 24, ששמרו על דפוסי הערות והשינה הרגילים שלהם, 7 ימים לפני הניסויים שערכו החוקרים, שבוצעו בשני ימים נפרדים. ביום הראשון, המתנדבים נחשפו לאור חדר רגיל (פחות מ-200 LUX). ביום השני, המתנדבים נחשפו לאור בהיר של יותר מ-3,000 LUX.
כשהם תחת שני מצבי החשיפה, מצב הישנוניות נקבע כל שעתיים בעזרת בדיקה הנקראת 'Multiple Sleep Latency Test' (בדיקת נטיה להירדמות במשך היום) ובעזרת דיווחים סוביקטיבים של משתתפי המחקר. רמת הריכוז נמדדה על-ידי מבחנים ומדידת P300 - בדיקה בה הנבדק שם לב לגירוי ומפנה את החושים הסנסורים למטרה. בדיקת ה-P300 הטיפוסית מחייבת משתתפים בניסוי להפנות תשומת לב על-ידי ספירת הפעמים שהמטרה מופיעה, או על-ידי דרישה לתגובה ספציפית למטרה.
בהשוואה לאור חדר נורמלי, חשיפה לאור בהיר נמצאה קשורה לירידה במצב הישנוניות, עליה ב-P300, ושיפור בביצוע המבחנים. החוקרים הסבירו כי תשומת לב סלקטיבית מהירה יותר תחת מצבים של אור בהיר לעומת מצבים של אור רגיל.
ההשפעה השלילית היחידה עליה דווח במחקר הייתה של אחת המשתתפות שהתלוננה תחילה על סנוור אך מאוחר יותר התרגלה לאור הבהיר בתוך 30 דקות.
הצעד הבא יהיה לחקור את האינטנסיביות, התזמון ומשך החשיפה לאור הבהיר ואת ההשפעה של החשיפה לאור הבהיר על השינה בשעות שלאחר הניסוי.
