מוטי אבוטבול הגיש לבית משפט המחוזי בירושלים ערעור על גזר דין של בית משפט השלום בעיר מיום 9.11.2008 שהרשיע אותו, על-פי הודאתו, בעבירה של אחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בכתב האישום נטען שביום 29.4.2007 הוא קיבל ביחד עם נאשם נוסף שקית ובה 150 טבליות של סם מסוכן מסוג M.D.M.A (אקסטזי). בית משפט השלום בחן את התסקיר בעניינו - מעורבותו בפלילים והתמכרותו לסמים קשים, והליך גמילה שעבר במסגרת קהילה טיפולית בעת הליכי המעצר, לרבות שהות בהוסטל והתקדמות מאותו תהליך שיקום. קצין המבחן ציין שאבוטבול נוטל אחריות לביצוע העבירה, וההליך המשפטי הנוכחי מהווה גורם חשוב להצלחת ההליך הטיפולי. לאור זאת המליץ להאריך את המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד אבוטבול, 51, גרוש ואב לארבעה ילדים בעל עבר פלילי מכביד.
בית משפט השלום התחשב בעובדה שנאשם אחר בפרשייה, שחלקו בביצוע העבירות היה גדול מזה של אבוטבול, הוא זה שסיפק את הסמים, ונדון בהסדר טיעון ל-35 חודשי מאסר בפועל ולקנס כספי, ונאשם נוסף, שביצע עבירה דומה אך ללא עבר פלילי, נידון ל-6 חודשי מאסר בפועל. בית משפט השלום קבע שלמרות שאבוטבול הודה בביצוע העבירה, נטל אחריות ועבר הליך גמילה ארוך, "לא ניתן לעבור לסדר היום על אחזקת סמים בכמות גדולה כזו, ובוודאי לא למי שמאחוריו עבר פלילי מכביד". לפיכך דן אותו למאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, הפעיל מאסר על תנאי של שמונה חודשים, מהם חודשיים בחפיפה וששה במצטבר, כך שבסך-הכל גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ו-5,000 שקל קנס. בכתב הערעור טען אבוטבול, שעבר תהליך שיקום קשה ורציני, הוא נקי מסמים לאחר שנים רבות והיה מקום לאמץ את המלצת שירות המבחן.
בית משפט המחוזי פסק שיש להתחשב בכך שלאחר שנים רבות של התמכרות לסמים, החל אבוטבול בתהליך גמילה תוך חזרה לחיים נורמטיביים ולמשפחה והשתלבות בעבודה, כשהוא נקי מסמים. כמו-כן שירות המבחן חזר והמליץ על הארכת המאסר על תנאי והעמדתו במבחן, בנוסף לשירות לתועלת הציבור, תוך ציון כי על-פי מחקרים, החזרת נגמל מסמים לכלא מהווה זרז להתנהגות רגרסיבית, שמשמעה חזרה לסמים.
"מלאכת גזירת הדין קשה היא, וקשה שבעתיים במקרים בהם מחד הורשע הנאשם בעבירה חמורה ומאידך הוכחו הליכי שיקום משמעותיים. בית משפט קמא פרט את מכלול שיקוליו לחומרה ולקולא וקשה לומר כי יש בשיקולים אלה טעות של ממש. המערער, לו עבר פלילי מכביד, בעיקר בעבירות סמים, ותלוי נגדו מאסר על תנאי, עבר עבירת סמים נוספת עם כמות משמעותית של טבליות סם מסוכן מסוג M.D.M.A. המלצת שירות המבחן המבוססת על תהליך גמילה ושיקום, דוחה למעשה את שיקולי הגמול ובעיקר דוחקת את שיקול אחידות הענישה. מצד שני, קיים אינטרס ציבורי חשוב של הוצאת המערער, שהינו עבריין מועד, מעולם הסמים. מציאת נקודת האיזון בין השיקולים הללו היא היא הקשה מכולם. במקרה זה עבר המערער הליך שיקום ארוך ורציני ויש לתת לו הזדמנות. אולם, אין להתעלם מכך שבאותו כתב אישום הואשמו ארבעה, שלושה נשלחו לבית האסורים, לרבות נאשמים שעברם הפלילי מכביד פחות ואילו המערער שלפנינו יוצא ללא מאסר כלל, חרף מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו. הענישה היא אכן ענישה אינדיווידואלית ושיקום הוא אינטרס ציבורי, אולם נראה לי כי נקודת האיזון של מכלול השיקולים הינה גזירת עונש מאסר בפועל באופן שיותיר למערער המשתקם אור בקצה המסדרון וזאת מתוך הנחה ותקווה כי שירות בתי הסוהר ידאג כי בתקופת המאסר ישהה המערער באגף נקי מסמים".
בהתחשב בהליך השיקום הארוך והחיובי, שינה בית משפט המחוזי את גזר דינו של בית משפט שלום וגוזר על אבוטבול תשעה חודשי מאסר בפועל, הפעיל מאסר על תנאי של שמונה חודשים בחופף, כך שהוא ירצה בסך-הכל תשעה חודשי מאסר, מהם יש לנכות את ימי מעצרו. כמו-כן הוטל עליו מאסר על תנאי של ששה חודשים, למשך 3 שנים מיום השחרור, אם יורשע בעבירה לפי פקודת הסמים. "על אבוטבול להתייצב לריצוי המאסר ביום 28.6.2009 בשעה 09:00 בבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים".
