היום לפני 27 שנה, עורכים אנשי הפלנגות הנוצריות בלבנון טבח במאות מתושבי מחנות הפליטים הפלשתינים סברה ושתילה.
באוגוסט 1982 נבחר בשיר ג'מאייל, מפקד הפלנגות לשעבר, לנשיא הרפובליקה של לבנון. למרות שבחירתו הייתה ללא הסכמתם של המוסלמים והשמאל, נהנה ג'מאייל מתמיכת ישראל וצה"ל.
ב-14 בספטמבר נרצח ג'מאייל בשעה שנאם בסניף הפלנגות בשכונת אשרפייה, באמצעות מטען שהונח על-ידי מתנקש מטעם "המפלגה הסורית הלאומית חברתית". בעקבות הרצח השתלט צה"ל על מערב ביירות, וטיהור מחנות הפליטים מלוחמים פלשתינים הוטל על כוחות הפלנגות.
יומיים בלבד אחרי הרצח, ב-16 בספטמבר כאמור, כשהם שואפים לנקמה, נכנסיפ אנשי הפלנגות למחנות הפליטים סברה ושתילה ומתחילים במעשי הרצח חסרי ההבחנה. רק לאחר יומיים, ב-18 בספטמבר, כשיצאו אנשי הפלנגות מהמחנות, החלו להתברר מימדי הטבח. ההערכות היו כי כ-700 עד 800 איש נרצחו.
מידע על הרצח הגיע דרך אנשי מודיעין לראש אמ"ן, יהושע שגיא, ומאוחר יותר לשר החוץ, יצחק שמיר ולאריאל שרון, שר הביטחון אותה עת. ראש הממשלה מנחם בגין, שמע על הטבח לראשונה רק בשעות אחר-הצהריים של ה-18 בספטמבר.
למרות שהטבח בוצע על-ידי הפלנגות הנוצריות, אצבע מאשימה הופנתה כלפי ישראל, שלא מנעה את מעשי האכזריות. ישראל נדרשה בעקבות הטבח לסגת מלבנון באופן מיידי.
בעקבות הטבח קמה סערה ציבורית בישראל ובעקבותיה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית - ועדת כהן. בראש הוועדה ישב נשיא בית המשפט העליון, יצחק כהן, וכן השתתפו בה השופט אהרן ברק והאלוף (מיל.) יונה אפרת.
הוועדה פירסמה את מסקנותיה ב־7 בפברואר 1983, וקבעה שלא נמצאו הוכחות למעורבות ישירה של צה"ל בטבח, אך קציני צה"ל ידעו, בשלב מסויים, על קיום הטבח ולא פעלו בנחרצות להפסקתו. הוועדה המליצה ששר הביטחון אריאל שרון יסיים את כהונתו, ושתיק הביטחון לא יופקד יותר בידיו. שרון סירב להתפטר, אך בעקבות החלטת הממשלה הועבר לתפקיד של שר בלי תיק.
הוועדה מתחה ביקורת על תפקודם של הרמטכ"ל, רפאל איתן, ראש אמ"ן, יהושע שגיא, אלוף פיקוד הצפון, אמיר דרורי, ומפקד גזרת ביירות, תא"ל עמוס ירון.
על ראש הממשלה, מנחם בגין אמרה הוועדה שלא שקל נכון את התוצאות הצפויות של מתן הרשאה לפלנגות להיכנס למחנות הפליטים.
על שר החוץ, יצחק שמיר, נאמר שהתעלם ממידע על הטבח שנמסר לו, ולא פעל להפסקת הטבח.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
