בערעור יש להעלות טענה משפטית ולא טענה עובדתית

רועי טביבניה הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בעיר שהרשיע אותו לאחר שמיעת ראיות, בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות והטיל עליו את העונשים הבאים: פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה בת 350 ימים החל מתאריך 1.5.08, פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה בת 6 חודשים למשך 3 שנים, מאסר על תנאי לתקופה בת 5 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא ינהג בהיותו שיכור או תחת השפעת משקאות משכרים או בהיותו פסול מנהיגה, וקנס בסך 1,000 שקל או 6 ימי מאסר תמורתו.

בכתב הערעור נטען שהשוטר שכייל את מכשיר הינשוף לא ביצע את הנדרש טרם ההפעלה ולא הזרים למכשיר אוויר חופשי מאלכוהול, לא רשם את התוצאה, ובמהלך בדיקות הנשיפה לא הוחלפו פיות בין נשיפה אחת לרעותה. כמו-כן, שריכוז של 240 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף, אינו מצביע על מצב של שכרות, נוכח השונות הפיזיולוגית בין הנהגים. עוד נאמר שהעונש שהושת חמור יתר על המידה, ולמערער אין עבר פלילי או תעבורתי, ומדובר בבחור אחראי. סניגורו החדש של הנאשם העלה אף טענה חדשה בערעור כשניסה לקעקע את אמינותו של מכשיר הינשוף.

המדינה השיבה שבית משפט לתעבורה קבע ממצאים עובדתיים, לפיהם המערער הודה ששתה שתי פחיות בירה וכי בוצעו מספר בדיקות לשכרות בהן נכשל. המדינה הדגישה שבית משפט לתעבורה קיבל את עדותו של השוטר שעצר את המערער וטען שערך שתי בדיקות לשכרות. המדינה ביקשה לדחות את הערעור.

השופטת המחוזית יהודית אמסטרדם דחתה את הערעור. "בדיקת מאפייני שכרות הינה תוצר של ההלכה הפסוקה, אך תקנה 169 לתקנות התעבורה היא זו שקובעת את המידה הקבועה להיות נהג שיכור - 240 מק"ג לליטר אוויר נשוף, ולא ניתן להשאיר זאת לשונות הפיסית של כל אחד ואחד".

עוד אמרה השופטת כי העמדת סניגור חדש לנאשם שהורשע בדין בדרגה הראשונה והגיש ערעור, איננה פותחת את ההליכים מחדש ולא ניתן להעלות טענות חדשות בדבר אי חוקיותו של מכשיר הינשוף. "הטענות בערעור צריכות להתרכז בביקורת על פסק הדין שגיבש את המסקנות העובדתיות ואת היישום של ההלכה המשפטית על-רקע העובדות. ברם, לא ניתן לאפשר קו הגנה חדש שלא הושמע ע"י המערער בבית המשפט קמא". לטענתה, העונש שנגזר על המערער אינו חמור ואין להתערב בו.