הלקוחה התלוננה שהמכשיר לא חסך בחשמל

מרים מכמל תבעה את חברת פז-גז בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שלא הייתה מרוצה ממכשיר לחימום מים. לדבריה, הובטח שאספקת המים תהיה חסכונית ועלויות החשמל יופחתו.

"המכשיר הותקן בחוסר אחריות וברשלנות וכתוצאה מכך, נגרמו לי נזקים". לטענתה, המכשיר הותקן ביום 15.7.04, ובסוף חודש דצמבר 2006 התגלו בעיות בעוצמת המים. "טכנאי ראשון קבע שהמכשיר תקין אולם יש להחליף את הצנרת. עם החרפת הבעיה, הגיע טכנאי נוסף שטען שהמכשיר הותקן באופן לקוי ומהווה סכנה בטיחותית ויש לנתקו. עקב כך נותרתי עם מכשיר מנותק ולא היה חיסכון בחשמל בתקופת השימוש בו, בניגוד לפרסומי הנתבעת".

הנתבעת טענה להיעדר יריבות ועילה. לדבריה, התביעה טורדנית ומכמל מבקשת להתעשר על חשבונה. "תקופת האחריות למכשיר פגה והתובעת איננה לקוחה שלנו ואין לנו חבות כלפיה. האחריות למכשיר היא לשנה מיום התקנתו קרי: עד ליום 15.7.05, ועל כן איננו נושאים באחריות לליקויים שהחלו מסוף שנת 2006. התובעת עברה לחברה מתחרה ולא סיימה את תשלום התמורה בגין המכשיר. הסכמנו, לפנים משורת הדין, לתת לה הנחה לתיקון המכשיר אף שאינו באחריותנו, אך היא דחתה את ההצעה". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.

השופטת מרים ליפשיץ-פריבס דחתה את התביעה לאחר שקבעה שמכמל לא עמדה בנטל להוכיח שמדובר בפגם ישן מתקופת האחריות, "שכן הזמנת הטכנאי הייתה רק בסוף שנת 2006".

לדברי השופטת, מכמל לא הכחישה שהמכשיר פעל בצורה תקינה קרוב לשנתיים וחצי. "זאת ניתן ללמוד מכתב התביעה וכן ממכתב תודה של התובעת לנתבעת בטופס שיפור השירות וכפי שעולה גם מממצאי דוחות בדיקה משנים 2004-2005, המעידים על תקינות המכשיר. בפרק זמן זה לא נשמעו טענות כלשהן מצד התובעת על ליקויים בפעולת המכשיר, ומכאן עולה תהייה לגבי טענתה של התובעת בדבר התקנה לקויה ולא בטיחותית, לנוכח פעולת המכשיר ללא דופי לפרק זמן ארוך".

השופטת הדגישה שמכמל לא הזמינה לעדות את הטכנאים ולא המציאה חוות דעת מקצועית אף שהנטל מוטל עליה להוכיח את תביעתה. מכמל חויבה לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 250 שקל.