פרופ' יואל מרגלית, חבר סגל המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהחוקרים המובילים בעולם בתחום הדברת יתושים, יקבל את פרס טיילר היוקרתי על הישגיו המדעיים בתחום איכות הסביבה.
טקס הענקת הפרס יערך מחר, יום ו', 4.4.03, בלוס אנג'לס. הפרס, המוענק בשיתוף עם אוניברסיטת דרום קליפורניה, נחשב לפרס היוקרתי ביותר הניתן על הישגים בחקר איכות הסביבה, אנרגיה ורפואה, והוא המקבילה לפרס נובל, הניתן בתחומים אחרים.
פרופ' יואל מרגלית זכה בשנים האחרונות במספר פרסים ותארים יוקרתיים, בין היתר, בשל גילוי הבצילוס הישראלי על-ידו, המשמש בכל רחבי העולם להדברת זחלי היתושים.
לא מכבר הוענק לו תואר ד"ר כבוד מאוניברסיטת מונטריי, שהיא המוסד האקדמי הגדול במכסיקו; האיגוד האמריקני להדברת יתושים, שמקום מושבו באטלנטה, ג'ורג'יה, העניק לו את הפרס השנתי המוענק מטעמו על מצוינות במחקר, ופרס דומה הוענק לו בהולנד, על-ידי האיגוד העולמי למחלות מזיקים.
פרס נוסף הוענק למרגלית מהנשיאות של איגוד בקרת היתושים האמריקני (AMCA) ופרס מיוחד מארגון היתושים היווני. כמו כן, מונה מרגלית להיות חבר כבוד באיגוד בקרת היתושים האירופאי בשל תרומתו הרבה לבקרה על יתושים ברחבי העולם.
פרס טיילר ניתן לראשונה בשנת 1973 על-ידי אליס וג'ון טיילר, על הישגים מדעיים בתחום שימור איכות הסביבה בעולם.
פרופ' יואל מרגלית, המשמש בתפקיד מנהל המכון להדברה ביולוגית באוניברסיטת בן-גוריון, הקדיש את הקריירה המקצועית שלו לטובת חקר יתושים ובקרה עליהם בישראל וברחבי העולם. הוא שיתף פעולה עם מדענים פלשתינים וירדנים במטרה למגר את בעיית היתושים בעמק הירדני ובכך מיגר תופעות של חולי המועברות על-ידי יתושים ברחבי העולם.
כיום, עובד מרגלית על פרויקטים ברפובליקת מרכז אסיה ובאזרבאיג'ן. צוות חוקרים, בראשותו של פרופ' מרגלית, ביצע לאחרונה פעולות הדברה משולבות באזור ההיערכות של הכוחות האמריקניים הלוחמים נגד אפגניסטן, בגבול קזחסטן, הנגוע במחלת המלריה, ובכך הקל על סבלם של הלוחמים במקום.
פרופ' מרגלית עומד בראש שלוש קבוצות מחקר של פרויקט מיוחד להדברת מחלת המלריה באוזבקיסטן, במסגרת "תכנית קופרניקוס" למרכז אסיה, מטעם האקדמיה הלאומית ומשרד הבריאות במדינה זו.
מדובר בפרויקט מחקרי ויישומי לטווח של שלוש שנים, וזוהי שנתו השניה. מדובר בפעולת הדברה באמצעות חיידקי הבצילוס הישראלי, שפרופ' מרגלית גילה לפני כ-25 שנה, תוך ייבוש מקומות דגירה והכנסת דגיגים לשדות אורז (האוכלים את זחלי היתושים) על שטח של כ-600 אלף דונם. שיטה זו, שנחלה הצלחה רבה, כבר אומצה במקומות רבים בעולם.
