|
השכנה חויבה בפיצוי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
איילת קמיניץ, תבעה את שרית חן בבית משפט שלום בירושלים בעקבות נזקי מים שנגרמו לדירתה ומקורם בצנרת דולפת מדירתה של חן.
הצדדים הודיעו לבית המשפט, שחברת הביטוח של חן איתרה את מקור הבעיה ופתרה אותה וביקשו לדון בשאלת הפיצוי לקמיניץ שויתרה על פיצוי בגין עוגמת נפש.
על כך אמר השופט רם וינוגרד בפסק הדין: "על-אף שאין חולק שבפרשיה זו מעורבת מידה לא מבוטלת של עגמת נפש, הודיעה התובעת בדיון היום שהיא מוותרת על הפיצוי בגין נזק זה. על ויתור זה אין אלא לברך, ויש לקוות כי הנתבעת תדע להעריך את המחווה שנעשתה, מאחר שהיה לכאורה מקום לפסיקת פיצוי כלשהו גם תחת ראש נזק זה, ולא רק בגין הצורך בביצוע תיקוני צבע וטיח בבית התובעת ובגין אובדן ימי העבודה בעת ההמתנה לבעלי מלאכה שונים".
לדברי השופט, לשאלה אם חן נקטה באמצעים לתקן את התקלה אם לאו אין משמעות לעניין עצם חיובה לפצות את קמיניץ בגין הנזקים שנגרמו לדירתה בשל הרטיבות.
"האחריות לפיצוי בגין נזקי הרטיבות מוטלת על בעליו של הנכס ממנו נמלטו המים בין מכוחה של עוולת הסגת הגבול במקרקעין, המעוגנת בסעיף 29 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ובין מכוח כללים משפטיים אחרים שעניינם בהיפוך נטל הראיה המוטל על מי שנכס נמלט משטחו ופגע באחר (סעיף 38 לפקודת הנזיקין), או מכוח הכלל בעניין הדבר מדבר בעדו (סעיף 41 לפקודת הנזיקין). על-מנת שלא להאריך שלא לצורך, די אם אומר כי סעיף 29 לפקודת הנזיקין קובע ש'הסגת גבול במקרקעין היא כניסה למקרקעין שלא כדין, או היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין; אך אין תובע יכול להיפרע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אלא אם סבל על-ידי כך נזק ממון.
עוולה זו, כדרכה של העוולות שעניינן פגיעה בשלמות מקרקעיו של אדם, אינה דורשת אשם מצד המעוול, והיא אחת מהעוולות המטילה אחריות חמורה. מכאן שדי בכך כי בוצעה כניסה משטחו של הנתבע לשטח התובעת, או נגרם היזק משטחו לשטחה, כדי להקים את חבותו בנזיקין, ולעניין זה אין צורך בכניסה של המזיק דווקא ודי בכניסה של דבר מה שיצא משטחו. לפיכך די בכך שמים יצאו ממתקנים שבבעלות או החזקת הנתבעת וחדרו לדירת התובעת כדי להביא למסקנה המשפטית לפיה חייבת הנתבעת בפיצוי התובעת בגין הנזקים שנגרמו לדירתה".
השופט קבע שעלות הסיוד בה נקבה קמיניץ, בסכום של 1,500 שקלים, אינה מופרזת. "לנזק זה יש להוסיף פיצוי ראוי בגין כילוי הזמן בהמתנה לבעלי המקצוע השונים שיבואו לתקן את התקלה (פיצוי עבור הנזק הממוני שנגרם, בדמות אובדן ימי עבודה, ולא עבור הנזק הלא ממוני המתבטא בעגמת נפש, עליו ויתרה התובעת)".
בסופו של דבר חן חויבה לשלם לקמיניץ 2,880 שקלים.