שר המשפטים יעקב נאמן מייחל כי בישראל יונהג דין המשפט העברי. בכינוס השנתי העולמי ה-19 לדיני ממונות, שנפתח בירושלים (יום ב', 7.12.09), שב השר נאמן על עמדתו בזכות המשפט העברי. הוא קרא "להחזיר עטרה ליושנה - שמשפט התורה יהיה המשפט המחייב במדינת ישראל - היא באמת הדרך הראויה להנחיל לנו את משפט התורה בצעדים, צעד אחר צעד".

זיקתו של השר חובש הכיפה למשפט העברי ידועה, והושמעה אף בעבר, גם כאשר זו באה על-חשבון המשפט הנוהג. "מערכת המשפט בישראל מצטיינת בעינוי דין, ואין אפשרות להגיע לדין במערכת הקיימת", אמר פעם נאמן. "אינני רואה שר משפטים, או נשיא בית משפט שיוכל לפתור את הבעיה בכוחות עצמו. הפתרון לעינוי הדין בבתי המשפט בישראל יתקיים רק בעזרת בתי הדין לממונות".

עם כניסתו למשרת שר בקדנציה הראשונה שלו, הורה להנהיג שיעור גמרא יומי אחרי התפילה, למעוניינים, שיעסוק בהיבטים שונים של המשפט. נאמן סיפר בעבר כיצד נדהם עם מינויו לתפקיד לראות ש"נושא המשפט העברי הורד במשרד לדרגת 'תחום', בעוד שבעבר היה הנושא ברמת סגן יועץ משפטי, ואני מקווה שהדבר ישונה".

פחות משהוא מציע צעדים אופרטיביים ליישום המהלך, מביע נאמן ייחול שכך יהיה. ייחול דומה מתבצע יום-יום בתפילת העמידה בה מבקש המתפלל "השיבה שופטינו כבראשונה". בדין העברי, ההליכה לבית המשפט לא נועדה רק לעשיית הצדק ולהסדרת העניינים הבינאישיים, והגעה לבית המשפט נועדה למעשה "לדרוש אלוהים", באופן בו גם התובע וגם הנתבע מבקשים לשמוע את מה שיש לאל להשמיע באמצעות דייניו, הנקראים במקורות "אלוהים".

חלק מן החוקים במדינה מיוסדים על אדני ההלכה, וחלקם שואבים מרוחה של היהדות. בפועל, קיים חוק שלחקיקתו הביא בזמנו חבר הכנסת לשעבר חנן פורת, הקובע כי בכל מקום של חלל בחוק, ינהג הדין העברי.