יעל כהן פארן, מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה, מסרה בתגובה כי "משק החשמל של ישראל מצוי במשבר בשל הגידול המתמשך בביקושים ועתודות כושר ייצור נמוכות. אין לטעות בירידה הזמנית בביקוש לחשמל שנרשמה בשנה החולפת; באם תתממשנה תחזיות הצמיחה לשנה הקרובה, צפוי הביקוש לחשמל לשוב ולזנק ולהגדיל בכך את סכנת המחסור בחשמל, שפגיעתו במשק עלולה להיות קשה. הגידול הצפוי בביקושים יחייב הקמת תחנות כוח חדשות, שלהקמתן עלות כלכלית וסביבתית גבוהה. על-מנת להימנע ממצב זה, על כלל הגופים במשק להרתם לצורך יישומה של תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית."

"התייעלות אנרגטית היא הדרך המהירה והזולה ביותר ליישב את חוסר האיזון בין היצע לביקוש", מוסיפה כהן פארן ומציינת כי יו"ר הרשות עצמו הביע לא פעם את תמיכתו בהקמת קרן ציבורית שתממן פרויקטים להתייעלות אנרגטית במשק ותמומן באמצעות תוספת של אחוז בודד לתעריף החשמל. "אם יו"ר הרשות שפירא אכן רציני בכוונתו להקים את הקרן, מדוע לבלבל את הציבור ולהוזיל את החשמל בשביל להעלותו רק כעבור חודשים ספורים? לרשות החשמל היכולת להפעיל שיקול דעת נרחב, מעבר לעבודת עידכון תעריפי החשמל, ואנו קוראים לה להקפיא את הורדת התעריפים לצרכנים".

ד"ר שחר דולב, אחראי תחום מחקר בפורום הישראלי לאנרגיה, מסר: "עלייה בביקושים תביא לייצור מוגבר והקמת תחנות כוח נוספות אשר יובילו לפליטות מזהמים וגזי חממה. במקום זאת, יש כאן הזדמנות להפנות את הכספים העודפים מהקפאת התעריף להתייעלות אנרגטית ללא צורך בתקציבי מדינה נוספים ולמנוע בכך את ההשלכות הסביבתיות.

נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה, מציין כי יש לנקוט פעולות המביאות ליתרון למשק כולו בטווח הבינוני והארוך. "הפחתת תעריף החשמל היא ראייה קצרת טווח", הוא אומר. "פרויקטים של התייעלות אנרגטית מקטינים את חשבונות החשמל בטווח הארוך, מייצרים תעסוקה בתחום האנרגיה, מקטינים את חשיפת המשק הישראלי לתנודתיות שווקי האנרגיה ומצמצמים את פליטות גזי החממה וגזים רעילים ממערך ייצור החשמל".