ראש ממשלת בריטניה לשעבר מרגרט תאצ'ר, שהתפרסמה כ'אשת הברזל' בזמן שלטונה סירבה להיעתר לבקשתו של נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קארטר להביע עמדה נחרצת יותר לגבי משבר בני הערובה באירן ב-1979, בטענה כי התערבותה תזיק יותר מאשר תסייע. כך עולה (שבת, 30.1.10) ממסמכים משפטיים שנמצאו בין מסמכיה האישיים. כך דיווחה סוכנות הידיעות AP.

משבר בני הערובה באירן החל ב-4 בנובמבר, 1979 ונמשך עד 20 בינואר 1981. מאות סטודנטים אירנים, ביניהם ככל הנראה נשיא אירן הנוכחי מחמוד אחמדינג'אד, פרצו לשגרירות האמריקנית בטהרן בעקבות קריאה של האייתוללה ח'ומייני לפגוע באינטרסים אמריקנים וישראלים. עשרות אזרחים אמריקנים הוחזקו כבני ערובה בטהרן במשך יותר משנה. העילה המיידית למצור הייתה הרשות שנתן קארטר לשאה המודח מוחמד רזה פהלווי לקבל טיפול נגד מחלת הסרטן בארצות הברית, אך היה בכך גם הפגנת כוח של המשטר החדש באירן, וכן נקמה על מעורבותה של ארה"ב בהפיכה נגד ראש ממשלת אירן מוסאדק ב-1953.

חיסיונם של המסמכים שהיו שמורים במשך 30 שנה הוסר היום על-ידי קרן תאצ'ר, והם עוסקים בשמונת החודשים האחרונים מתוך 11 השנים וחצי שבהם עמדה בראש ממשלת בריטניה. מן המסמכים עולה כי ב-14 בנובמבר, קארטר ביקש ממנה להפגין את "המחאה או הפעולה הקשוחה ביותר" על-מנת ללחוץ על אירן, ואף הציע כי בריטניה תשקול לצמצם את מספר הדיפלומטים שלה השוהים באירן.

תאצ'ר הגיבה רק שבוע לאחר מכן, ואמרה כי בריטניה אכן הוציאה כמה מן הדיפלומטים שלה מאירן, "אבל איננו מאמינים כי זהו צעד פקחי להפגין עמדה פוליטית לגבי הצמצום, בחלקו משום שאנו בספק אם האירנים יתרשמו, ובחלקו מחמת הסיכון שהם יפעלו נגד אלה שיוותרו שם".

בחודש מאי, לפני הפלישה לשגרירות ופחות משבועיים לאחר שתאצ'ר נבחרה לשלטון, קארטר הפציר בה לפנות לרשויות האירניות כדי להבטיח את בטחונם של יהודי אירן. תאצ'ר סירבה באומרה כי שגרירות בריטניה אינה סבורה כי היהודים עומדים מול סכנת רדיפה, וכי התערבות "עשויה אפילו לערער יותר את מעמדם".

תאצ'ר וקארטר נפגשו פעמיים בשנת 1977, לפני היבחרה. קארטר אז יצא מאוכזב מן הפגישות, כך עולה מן המסמכים, על-אף שמסמכים קודמים מראים כי עמדתו התרככה משנכנסה לתפקידה, ואף הסכים עם יועצו לביטחון לאומי, זביגנייב ברז'ינסקי, שהיא הייתה "אדם שקול יותר, פיקח יותר, פרגמטי יותר כעת ממנהיגת האופוזיציה שהכרת במאי 1977 או מהאישה הדוגמטית שביקרה אותך בוושינגטון באותו סתיו".

רבים מן המסמכים מועלים היום לאתר קרן תאצ'ר.