בתי משפט מחויבים לשמיעת תיקים ברצף

ביום 2.11.08 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד עשרה נאשמים, ולדברי השופט המחוזי, אמנון כהן, מדובר בכתב האישום הגדול ביותר שהוגש, ובו 70 עמודים ו-458 עדי תביעה. עשרת הנאשמים מואשמים כי ניהלו "תעשיה" של הקמת מכללות במקומות שונים ברחבי הארץ, במטרה להקנות לבוגרים "תעודת השכלה תורנית גבוהה". התעודות נמסרו למאות חיילים, שוטרים וסוהרים ש"זכו" להכרה בלימודים, המקנים הטבות שכר הנעות בין 2,000 ל-4,000 שקל לחודש.

בכתב האישום נטען, כי תעודות הזכאות לווו באישורים על לימודים קודמים המכילים מידע כוזב ומצגי-שווא, שבעקבותיהם התקבל מהמדינה במרמה כתוספות שכר לאנשי כוחות הביטחון, סכום של למעלה מ-250 מיליון שקל.

חלקם של הנאשמים בכתב האישום שונה, אך לכולם מיוחסות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות חמורות ומרמה. לחלק מהנאשמים מיוחסים גם אישומים של הלבנת הון, זיוף, שבועת שקר, מרמה והפרת אמונים, שוחד וסיוע למתן שוחד. עם נאשם 10 התקיים הליך גישור במסגרתו הושג הסדר טיעון.

השופט המחוזי יורם נועם, קבע שנוכח היקפו של התיק, ריבוי העדים והערכת הצדדים כי צפויות להתקיים עשרות ישיבות הוכחות, יתברר התיק שלוש פעמים בשבוע, החל מהשעה 09:00 למשך כל היום, החל מיום 12.4.10.

ביום 4.1.10 הגישה הסניגוריה הציבורית בקשה מפורטת לבטל את מועדי דיוני ההוכחות, בטענה שהשארת מועדי ההוכחות על-כנה, תביא ל"נטרול כמעט מלא מהעבודה השוטפת של הסנגוריה הציבורית של קבוצה משמעותית כל כך של סנגורים ציבוריים מוכשרים למשך תקופה משמעותית, תקשה על הפעילות של הסנגוריה הציבורית במחוז ועלולה להביא אף במקרים מסוימים לפגיעה ביכולת הסנגוריה הציבורית להעניק יצוג משפטי הולם בתיקים אחרים".

השופט אמנון כהן דחה את הבקשה וקבע בהחלטתו כי מועדי ההוכחות יישארו על-כנם ובאי-כוח הנאשמים, ובאי-כוח התביעה ישריינו את המועדים. השופט כהן היפנה לקביעה של שופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס, לפיה, אי-קיום החובה בדבר שמיעה רציפה פוגע הן באינטרס הציבורי והן באינטרס של הנאשם.

השופט כהן ציין כי בבית המשפט המחוזי בירושלים מתקיים פיילוט המכונה "שמיעה רצופה" של תיקים, לאחר קיום ישיבות בין נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, נציגי התביעה הכללית, נציגי הסניגוריה הציבורית ונציגי לשכת עורכי הדין, וכל צד אמור לתרום את חלקו להצלחת הפיילוט. "בסיכום הדברים נקבע, כי שמיעת ההוכחות בתיקים גדולים במיוחד תהיה שלוש פעמים בשבוע וכי דחיית מועדי הוכחות תיעשה במקרים חריגים במיוחד. כמו-כן, נערכו סידורים מתאימים בחלוקת העבודה השנתית כך שיומנו של כב' שופט נקבע מראש לכל השנה כדי שיוכל לקיים דיונים בקצב ראוי. עניין זה עולה בקנה אחד גם עם הוראות נוהל של נשיאת בית המשפט העליון", אמר.