נטוויז'ן תשיב ללקוחה כספים שגבתה ממנה ביתר

נטלי אייל תבעה את 013 נטוויז'ן בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות בקריות, בסכום של 11,699 שקל, בגין חיובי יתר.

מכתב התביעה עלה כי אייל הייתה מנויה של החברה משנת 2000, וסוכם על חבילת גלישה של 8 שעות בעלות של 12 שקל בלבד. בסוף שנת 2006 גילתה, שבמקום 12 שקל היא חויבה בסך של 31 שקל ובהמשך - הסכום עלה. לדבריה, חרף פניותיה לנתבעת בכתב ובעל-פה המשיכו לגבות ממנה סכומים ביתר שהסתכמו בסך של 414 שקל, ובסופו של דבר הפסיקה את ההתקשרות.

אייל הוסיפה כי נגרם לה הפסד כספי כשנאלצה להחליף כרטיסי ביקור (עליהם הופיע כתובת הדואר האלקטרוני של הנתבעת) בסכום של 390 שקל וסבלה מעוגמת נפש והוצאות שנאמדו בסכום של 1,000 שקל. כמו-כן, נדרשה להוצאה בסך של 2,499 שקל בגין טלפון - פקס, דואר רשום, מכתבים ועוד.

הנתבעת הכחישה את חבותה וטענה שמלבד סכום של 216 שקל שחייבה ביתר וזיכתה את אייל, לא נגבו סכומים נוספים. לדבריה, הזיכוי התבסס על העסקה הקודמת שהייתה משתלמת יותר.

"סכומים בלתי פרופורציונאליים"

בפסק הדין מתח השופט ערן נווה ביקורת על חמדנותה של אייל: "אומר מיד, מדובר בסכומים בלתי סבירים יחסית לנזק הממשי שנגרם לתובעת ואין בדעתי לפסוק לתובעת סכומים בלתי פרופורציונאליים, היה ואמצא את תביעתה מוצדקת. נדמה לי שבפרוטוקול ביהמ"ש הפנימה התובעת את הערות ביהמ"ש ולכן גם דרישותיה התמתנו בהרבה".

נטוויז'ן לא התאמצה בשרתה את הלקוחה

השופט קיבל תמלילים של שיחות ופרטי דואר אלקטרוני ששלחה אייל לנתבעת וקבע, בהסתמך עליהם, כי אייל הוכיחה את תביעתה. "נגבו סכומים ביתר בניגוד מפורש לעמדת הנתבעת והסכום אשר נגבה ביתר הוא אכן 414 שקל. טוב הייתה עושה הנתבעת אם הייתה לוקחת אחריות תחת לטעון טענות מטענות שונות שהמסמכים השונים תומכים ומלמדים כי יש להכשיר ולקבל את גרסתה של התובעת".

הוא ציין כי "התובעת עשתה ככל שלאל ידה על-מנת ליידע את הנתבעת בדבר חיובי היתר ועל-מנת לתקן את התקלות, ולפחות על-פי התרשמותי הנתבעת לא עשתה מספיק על-מנת לבדוק את הדברים ולתקנם בזמן אמת".

בסופו של דבר, השופט חייב את הנתבעת לשלם לאייל סך של 414 שקל עם הצמדה וריבית משנת 2006 ועד התשלום המלא בפועל ובתוספת סך של 1,500 שקל בגין עוגמת נפש והוצאות, לרבות בגין כרטיסי ביקור.