התפתחות והסתעפות דרמטית בפרשת הולילנד. המשטרה עצרה את מנכ"ל אריסון השקעות, דני דנקנר, שהיה בעבר יו"ר מועצת המנהלים של בנק הפועלים, ואת יעקב אפרתי, מנהל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר. אפרתי, המכהן כיום כיו"ר רכבת ישראל, לא נראה כמה ימים קודם לכן בלשכתו ברכבת - בגלל החקירה.

ההתפתחות אירעה בזכות מסמכים שנתפסו אצל החשוד מאיר רבין, בעיצומם של החיפושים בבתי החשודים בפרשת הולילנד. מעשיו וזהותו הובאו לידיעת חוקרי המשטרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה כבר ביולי 2008 על-ידי News1 וזאת במקביל לחשיפת פרשת הולילנד ביולי 2008 כאן לראשונה. עתה מתברר, כי בביתו של רבין נמצאו הסכמים וכן חשבוניות שהוצאו לקבוצת תעשיות מלח, תמורת סיועם של שמואל דכנר ומאיר רבין לקידום הפשרות קרקעות תעשיות מלח מחקלאות לבנייה. רבין העיד בחקירתו על גיוסו של יעקב אפרתי למשימת הפשרת הקרקעות ועל תשלומים בסכום כולל של כמיליון ש"ח שניתנו לאפרתי.

דנקנר ואפרתי הובאו אחר-הצהריים להארכת מעצר בבית משפט השלום בראשון לציון. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרם לחמישה ימים. שופט בית המשפט השלום, אברהם הימן, אישר את הבקשה, הורה על המעצר לחמישה ימים, וקבע כי מדובר בראיות לעבירות חמורות ביותר:

- באשר לאפרתי קבע השופט הימן (ציטוט):

"עיינתי עיין היטב בדוח הסודי במ/1", כתב השופט הימן, "הנטען בדוח הסודי מגובה בחומר החקירה אחת לאחת. אני קובע בעניין זה שהחשד שהחשוד לקח שוחד בהיותו מנהל מינהל מקרקעי ישראל, מבוסס כדרישת הדין בחומר חקירה ודי בכך".

- באשר לדנקנר קבע השופט הימן (ציטוט):

"בחנתי שתי שאלות אלה, ואני קובע, כי על-פי חומר החקירה, המפורט באופן בהיר, ברור ונחרץ במסמך הסודי במ/1, קיים חשד סביר כמשמעותו בדין הקושר החשוד לעבירות המיוחסות לו בבקשה. בשולי הדברים מצאתי לומר שככל שאני בוחן בעין ראייתית-משפטית חומר החקירה, קיים אף למעלה מכך. יחד עם זאת, אל לשכוח שמצויים אנו בשלב המשפטי של החקירה, ואין לקבוע קביעות נחרצות שיש בהן לקבוע על סופה של החקירה או על סופו של ההליך הפלילי. לא בכדי קבע המחוקק וטבע המונח 'חשד סביר'".

אפרתי קיבל שלמונים

החשד העיקרי כלפיהם: אפרתי, בתפקידו כמנהל מינהל מקרקעי ישראל, חשוד בקבלת שלמונים מאיש העסקים דני דנקנר שעמד בראש חברת תעשיות מלח הרשומה למסחר בבורסה, וזאת תמורת הקלות משמעותיות לגבי קרקעות שהחזיקה החברה סמוך לאילת ובשטח עתלית. המשטרה מייחסת לאפרתי עבירות של לקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים וזאת בתקופה 2008-2001.

העבירות המיוחסות לדנקנר על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה הן: מתן שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ועבירות מס.

בחשדות אלה כרוך גם אהוד אולמרט, בתקופה שכיהן כממלא-מקום ראש הממשלה. על-פי החשד, בתחילת 2006 הוא אישר הסבת ייעוד קרקעות של חברת תעשיות מלח מחקלאות לבנייה. האישור נוגע לכ-2,000 דונם קרקע. קרקעות אלה שימשו, בין היתר, כבטחונות להלוואה בנקאית שניתנה קודם לכן לרכישת חלק ממניות בנק הפועלים.

אולמרט חתם בזמנו על ההיתר - הן בתפקידו כשר אוצר והן קודם לכן בתפקידו כיו"ר מינהל מקרקעי ישראל - אך בעקבות ביקורת חריפה והתערבות היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הוא נאלץ לסגת מחתימתו כשר האוצר ובאפריל 2006, זמן קצר לפני הקמת ממשלה בראשותו, הודיע אולמרט על בטלות החלטתו ועל העברת ההכרעה לשר האוצר הנכנס.

התערבות מזוז מנעה בזמנו את הפשרת הקרקעות לבנייה תוך יצירת הטבות בערך כספי בהיקף עשרות מיליוני דולרים לבני משפחת דנקנר. עם זאת, באותה תקופה לא היה ידוע על עבירות שוחד מצד דנקנר-אפרתי, ועל-כן לא נפתחה חקירה בגין מעורבותם החריגה של השניים.

אפרתי חשוד בנוסף, בין היתר, כי העניק היתרי בנייה בלתי חוקיים לפרויקטים הנשלטים על-ידי איש העסקים אביגדור קלנר. חקירת אפרתי בפרשה זו היא ש"הולידה" עתה את פרשת הקרקעות של חברת תעשיות מלח.

נגד דנקנר מתנהלת בנוסף חקירה פלילית אחרת, שנפתחה לפני מספר חודשים. על-פי החשד, דנקנר נטל חלק בעסקה לרכישת בנק טורקי על-ידי בנק הפועלים - וזאת בתקופה שכיהן כסגן יושב-ראש הבנק, ובמקביל קיבל הלוואה פרטית מבעל השליטה בבנק הטורקי.