עיתון הסנדיי טלגרף מדווח הבוקר (א', 25.4.10) כי אירן חתמה על הסכם סחר סודי עם זימבבואה. רוברט מוגאבה, נשיא זימבבואה, יספק אורניום , ובתמורה מחמוד
אחמדינג'אד, נשיא אירן, יעביר לו נפט.
מצבה של המדינה האפריקנית קשה מאוד, במיוחד לאחר שנים ארוכות של עיצומים נגד משטרו העקוב מדם של מנהיגה. הסכם הסחר יספק לשתי המדינות קרן אור, כאשר אירן תרוויח את המרכיב שכה חשוב לה בייצור אנרגיה גרעינית, וזימבבואה תרוויח נפט שכה חסר לה. "לאירנים יש תוכנית גרעינית למטרות שלום", כך אמר דוברו של מוגאבה. "דבר דומה אי-אפשר להגיד על האמריקנים שכרו אורניום בקונגו, והמשיכו וייצרו פצצה גרעינית כדי לתקוף את יפן".
העיתון מדווח כי העסקה נחתמה בחודש שעבר, כאשר ביקר שר בכיר מזימבבואה, דידימוס מוטאסה, את אחמדינג'אד בטהרן. מקור ממשלתי מזימבבואה אמר כי העסקה נחתמה הרחק מאור הזרקורים ומעיני התקשורת. בשבוע שעבר ביקר נשיא אירן בהררה, בירת זימבבואה, ופגש את הנשיא מוגבה. בארוחת ערב שנערכה לכבודו, תקף אחמדינג'אד את "המדינות הפולשניות", כהגדרתו, "על שהפעילו כוחות שטניים על העם בזימבבואה. אנו מאמינים כי הניצחון הוא שלנו, והתבוסה וההשפלה לאויבינו".
נשיא זימבבואה שולט במדינה ביד רמה משנת 1987, אז הוא מינה את עצמו לנשיא. בתחילה, המדינה נהנתה מתמיכה עולמית רחבה, והיה נדמה כי רפורמות חיוביות מתבצעות בה. אולם עם הזמן, החלו במערב לגלות את המשטר הרצחני שהפעיל מוגאבה, והופעלו נגדה עיצומים קשים, חלקם קשורים בסחר בנפט. בשנת 2008 נערכו במדינה בחירות, אשר בהן ניצח, לכאורה, מוגאבה, את יריבו- מורגן טסוונגירי. לאחר תלונות רחבות היקף על רמאות הוחלט על סיבוב שני בין השניים, שנערך באמצע שנת 2008. מספר חודשים של סערות פוליטיות ועימותים ברחובות, הובילו את מוגאבה לחלוק את כוחו עם טסוונגירי וכך בשנת 2009, במסיבת עיתונאים משותפת, הודיעו השניים כי מעתה מוגאבה יהיה הנשיא וטסוונגירי ראש הממשלה.
חלוקת השלטון היה ניסיון ברור של מוגאבה לשאת חן בעיני המערב, ולסיים את הגבלות הסחר אשר הוטלו על המדינה והובילו למשבר כלכלי חמור מאוד. העסקה אשר נחתמה בין מוגאבה ובין אחמדינג'אד, ללא ספק, תרחיק את המדינה הדרום אפריקנית מהסרת העיצומים עליה. מוגאבה הצהיר כי אירן וזימבבואה הן שתיהן קורבן לתקיפות חוזרות ונשנות של המערב כיוון שהן מבקשות לנהל בעצמן את משאביהן הטבעיים.
ההערכות הולכות וגוברות כי הסכם הסחר הזה יגביר את הלחץ על רוסיה וסין להשתתף בהטלת עיצומים על המשטר בטהרן.