אל על תפצה נוסע שבמזוודתו חסרו מספר פריטים

דוד בן-חיים תבע את חברת אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ בבית משפט לתביעות קטנות באילת, לאחר ששב ארצה מבריסל וגילה כי נעלמו פריטים ממזוודותיו. לדבריו, קיבל שלוש מזוודות ללא החגורות ואחת מהן הייתה שבורה, ואל על הבטיחה שתתקנן ועליו להודיע אם חסרים בהן חפצים. "מצאתי את תכולת המזוודות הפוכה ומקומטת וחסרו מספר חפצים יקרי-ערך הכוללים: משקפי שמש עם עדשות ראייה בשווי של 850 דולר, שלושה עטים, טלפון סלולארי - מחשב כף יד, שלוש חגורות למזוודות ושלושה מנעולים, הכל בסך כולל של 2,335 דולר.

אל על השיבה כי על-פי תנאי החוזה בכרטיס האלקטרוני, אחריותה מוגבלת והיא לא תישא באחריות לנזקים חיצוניים, קטנים, למזוודה או לחלקיה השונים כגון גלגיליות, ידיות, כיסים, מנעולים, רוכסנים ועוד. אל על הפנתה לאמנת ורשה הקובעת את ייחוד העילה והפיצוי המקסימלי, והוסיפה שהיה על בן-חיים לבטח את המזוודה ותכולתה בביטוח מתאים. באשר לחפצים שנעלמו, הבהירה אל על שיש לפצות בגין משקלם והדגישה שבאמנת ורשה צוין שאין לכלול בכבודה פריטים שבירים או מתכלים, חפצי-ערך, מחשבים או מכשירים אלקטרוניים אישיים. את הפריטים יקרי-הערך שנעלמו, ציינה, היה על בן-חיים לשאת בתיק יד.

בפסק הדין הפנה השופט יואל עדן לסעיף 2.22.א. לאמנת ורשה הקובע כי אחריותו של המוביל מוגבלת לסכום קבוע, המחושב על-פי משקל הכבודה, אלא אם ניתנה הצהרת-ערך מיוחדת על-ידי הנוסע בעת העברת הכבודה לידי המוביל. "אין מחלוקת כי התובע לא נתן הצהרה בדבר ערכם של חפצים כלשהם במזוודותיו. אני מוצא כי האמנה כמו גם סעיף מגבלת התשלום אשר נקבע בה חלים על האירוע נשוא התביעה, ולפיכך יש לבחון את הפיצוי המגיע לתובע על-פי הוראות אלו".

השופט הוסיף כי הסייג המופיע בסעיף 25 לאמנה, הקובע כי "בהובלת נוסעים וכבודה, מגבלות האחריות המפורטות בסעיף 22 לא יחולו אם הוכח שהנזק נובע ממעשה או ממחדל של המוביל, שליחיו או סוכניו, שנעשו בכוונה לגרום נזק או בפזיזות ובידיעה שקרוב לוודאי ייגרם נזק; אולם בתנאי שבמקרה של מעשה או מחדל כאמור של שליח או סוכן, יוכח גם שהוא פעל במסגרת התפקיד שבו הועסק" - לא הוכח, ומשכך בן-חיים זכאי לפיצוי בהתאם לסעיף 22 2.א. לאמנה, שהינו פונקציה של משקל. "בענייננו מובן כי משקלם של הפריטים הינו קטן. סכום הפיצוי על-פי האמנה הינו כ-100 שקל לק"ג. סך המשקל של כל שלושת מזוודות התובע היה 77 ק"ג. זוהי תקרת הפיצוי. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, תוך שהובאו בשיקולים גם מחדלי התובע כאמור לעיל, אני קובע כי הפיצוי יועמד על סך 1,000 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 250 שקל".