יו"ר הרשות הפלשתינית, יאסר ערפאת, מצהיר בראיון לעיתון א-שאר-אל-אווסט כי הוא זה שנותן את האישור הסופי לפגישותיו של ראש הממשלה הפלשתיני, אבו-מאזן, עם ראש הממשלה, אריאל שרון, ועם נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש.
בראיון מדגיש ערפאת, כי קיימים הבדלים בתפיסותיהם, אך "מה שהוא (אבו-מאזן) אומר זה דבר אחד, ומה שאני חושב זה דבר אחר. מה שמעניין אותי הוא מצבו של העם שלי. אני שלחתי את סלאם פיאד [שר האוצר] להיפגש עם קונדוליסה רייס ועם הנשיא בוש", מבהיר ערפאת. הראיון המלא תורגם על-ידי מכון ממר"י (
www.memri.org.il) .
שליטת ערפאת באבו מאזן - כאילו היה בובת מריונטה, בא לידי ביטוי גם בשאלת סמכויותיו של מוחמד דחלאן. לערפאת תשובה ברורה מדוע מונה דחלאן לשר לענייני ביטחון ולא לשר הפנים. "לא מגיע לו להיות בכיר במשרד הפנים. לכן, התעקשתי שהוא יהיה שר לענייני ביטחון ולא שר לענייני פנים, משום שיש אנשים בעלי דרגה גבוהה יותר ממנו במשרד הפנים. אז, אמר אבו מאזן: 'אני אהיה שר הפנים ואמרתי לו: 'אם כך, בברכת האל [הכוונה: מקובל עליי]", אמר ערפאת בראיון.
באשר לטיב יחסיו עם אבו-מאזן, מבהיר ערפאת, כי מדובר ביחסים היסטוריים... "הוא חבר בפת"ח מההתחלה, חבר הוועדה המרכזית של פת"ח וחבר הוועד הפועל של אש". מנגד, לא הכחיש ערפאת כי פגישותיו של אבו-מאזן עם ראש ממשלה, איראל שרון קיבלו קודם לכן את אישורו האישי.
במהלך הראיון, מאשים ערפאת את שרון בתסביך נפשי לכך שהוא מטיל את האחריות לאלימות על הרשות הפלשתינית והעומד בראשה. "שרון לא מסוגל לשכוח את תבוסתו בביירות... זהו תסביך נפשי....", אמר ערפאת.
באשר למתאבדים המפוצצים עצמם ברחובות מדינת ישראל, חוזר ערפאת על התנגדותו לאלימות נגד אזרחים, אך בנשימה אחת מזכיר את ההתנגדות הלגיטמית, לדבריו, לכיבוש הישראלי. "זוהי [עמדתי] הידועה בכל החוגים [הפוליטיים]. אפילו היתה לי עמדה [דומה] בנוגע לחטיפת מטוסים. אבל ישנו כיבוש. עימות. הכיבוש הוא דבר אחד ופגיעה באזרחים היא דבר אחר. זה אסור מבחינה דתית ואני אדם מאמין. אולם, באשר להתנגדות נגד הכיבוש, הרי שהיא לגיטימית ואני מתכוון [להתנגדות] נגד חיילי הכיבוש. אסור להרוג ילדים ונשים במסעדה או בבית קפה. אולם, באותה שעה אזרחינו נהרגים".
הראיון הסתיים בשאלה לגבי ירושלים וזכות השיבה. "פתרון בעיית הפליטים בהתאם להחלטת [האו"ם] מספר 194. אל תשכח שיש שני סוגים [של פליטים]", ענה ערפאת. "יש [גם] את העקורים משנת 1967.ישנו הסכם בנושא זה שאליו הגיעה ועדה מרובעת שכללה את ירדן, מצרים, פלשתין וישראל וחלק מהם שבו לישראל".
