23% מהישראלים סולחים לעם הגרמני על השואה

כרבע מהישראלים מאמינים שיש "גרמניה אחרת" וסולחים לעם הגרמני על פשעי הנאצים. כך חושף סקר חדש של המרכז ללימודים אקדמיים שבחן את מידת הסליחה בחברה הישראלית כלפי אירועי עבר.

בסקר שבוצע על-ידי מכון "גיאוקרטוגרפיה" השתתפו 500 גברים ונשים מעל גיל 18 המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית בישראל.

משתתפי הסקר נשאלו "היום, 65 שנים לאחר השואה שעברה על העם היהודי באירופה, האם הגיעה העת לסלוח לעם הגרמני ולגרמניה על פשעי השואה?". 23% השיבו כי הם מסכימים לסלוח, בעוד 70% השיבו כי אינם מסכימים למחול על פשעי הנאצים ו-7% השיבו כי אינם יודעים כיצד להשיב.

במרכז ללימודים אקדמיים מציינים כי במפתיע, ככל שעולה גיל המשיבים בסקר דווקא גדלה ההסכמה למחילה לעם הגרמני. נתון מעניין נוסף הוא הפער בין הציבור החילוני בישראל בו נרשמו אחוזי "סלחנות" גבוהים משמעותית ביחס למבצעי פשעי השואה לעומת המשיבים מקרב הציבור הדתי והחרדי. הסקר נערך לקראת יום עיון בנושא הסליחה שיערך השבוע.

דובר הקהילה היהודית בגרמניה שמשרדיה ממוקמים במינכן, אהרון בוק, הופתע מנתוני הסקר. "אחוז הסולחים מפתיע. כנראה שהציבור הישראלי מבין יותר מבעבר שאין להעניש את גרמניה כיום על השואה כיוון שמדובר בגרמניה אחרת לחלוטין ובגרמנים מדור אחר". דוברת שגרירות גרמניה, טיורבן בלמן, מסרה כי "השגרירות מבקשת לא להתייחס לנתוני הסקר ולא להיכנס לדיון הציבורי בנושא בישראל".

הצורך בסליחה - כמיהה לעולם חיובי

שרון זיו ביימן, פסיכולוגית קלינית בכירה מבית הספר לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, מסבירה כי הסקר שביצע המרכז ללימודים אקדמיים, לגבי נכונות של ישראלים לסלוח בנושאים המוגדרים בתרבות הישראלית באופן מובהק כ"בלתי נסלחים", נשען על הדגש במדיניות המחקר של המרכז על שילוב בין פסיכולוגיה של הפרט והיבטים חברתיים פוליטיים.

ביימן מתייחסת לממצאים המעידים על אחוזים גבוהים מהמצופה של ישראלים הנכונים לסלוח לגרמניה על פשעי הנאציזם ולשיעור הגבוה של המבוגרים המצדדים בסליחה, ומציעה כי "ממצאי הסקר שערך המרכז ללימודים אקדמיים עולים בקנה אחד עם מודלים וממצאים במחקר הפסיכולוגי, הנערך בשנים האחרונות בנושא הסליחה. המחקר הפסיכולוגי מראה כי היכולת לסלוח קשורה לרווחה נפשית ופיזית גבוהה יותר. חשוב לזכור שהמחקר הפסיכולוגי בתחום הוא חלוצי לעומת המחקר אינטנסיבי בנושא ברמה הפילוסופית והסוציולוגית לאורך שנים".

זיו ביימן סבורה כי "הצורך בסליחה מבטא את הכמיהה של האדם לחוש כי הוא חי בעולם חיובי יותר ולקבל אף את החלקים בעצמו שאינו אוהב או אינו שלם עימם. העובדה כי דווקא דור המבוגרים, שחווה את השואה על בשרו, נכון לסליחה קשורה בצורך להיפרד מהעולם באופן הרמוני ואופטימי ביותר. מעבר לשואה כאירוע איום בלתי נתפס של רוע אנושי שיטתי, אנשים בכלל ומבוגרים בפרט מבקשים להאמין באפשרות לעולם חיובי יותר. הדבר מקל על קבלת מעגל החיים ועל תהליך ההזדקנות והסופיות. הדבר אינו קשור להכחשת השואה או לפיחות בשיפוט הערכי של אירועי השואה".

לדבריה של זיו ביימן, "היכולת לסלוח לאדם או לתרבות אחרת על פשעי עבר, מעידה על התרחקות מהטראומה, חיזוק הבריאות והגמישות הנפשית של הישראלי ולא על התערערות ערכית. זהו תהליך רגשי ולא שינוי חשיבתי בעיקרו".