מכלל מהנשים שנרצחו בידי בני זוגן בשנת 2010 (עד 16 בנובמבר) שתיים היו ישראליות ותיקות, שלוש היו עולות מחבר המדינות, שלוש היו עולות מאתיופיה, שש היו ערביות ואחת - עובדת זרה. כך עולה מריכוז נתונים על אלימות כנגד נשים שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
שיעור הנשים הערביות בכלל הנרצחות גבוה במידה ניכרת משיעורן באוכלוסיה, וכמוהו שיעור העולות מאתיופיה. בחודשים ינואר-ספטמבר 2010 הגישו עולות חדשות 17.5% מהתלונות על עבירות מין: 12.3% היו עולות מחבר המדינות, 1.7% היו עולות מאתיופיה והשאר - ממדינות אחרות.
בחודשים ינואר-ספטמבר 2010 ביצעה המשטרה 3,925 מעצרים בגין עבירות של אלימות במשפחה, לעומת 3,609 מעצרים בתקופה המקבילה בשנת 2009 ו-4,587 מעצרים בכל שנת 2009. התפלגות התלונות בין העבירות בשנת 2010 דומה לזו שהייתה בשנים קודמות, והעלייה במספר התלונות חלה בכל סוגי העבירות.
בשנת 2010 כמחצית התיקים שבהם הטיפול המשטרתי הסתיים נסגרו, 37% מהם בעילה שזהות העבריין לא נודעה ו-38% מחוסר ראיות. כ-20% מהאסירים שיושבים על אלימות במשפחה נשפטו לשנה עד שנתיים מאסר. 15% נוספים נשפטו לתקופות של פחות משנה ו-13% לתקופות של 3-5 שנים. כמחצית עברייני המין בבתי-הסוהר הם במאסרים חוזרים; כ-6% במאסר שישי או יותר.
בארץ שלושה מהמרכזים לטיפול באלימות במשפחה מיועדים לאוכלוסיה החרדית, ארבעה משרתים אוכלוסיה מעורבת, יהודית וערבית, 17 מיועדים לאוכלוסיה הערבית, מרכז אחד מיועד לאוכלוסיה הבדואית ושניים - לאוכלוסיה הדרוזית.
מנתוני משרד הרווחה עולה כי בשנת 2009 התקבלו במקלטים 907 פניות; 638 נשים התקבלו והגיעו למקלטים בשנה זו (כ-100 נשים המשיכו את שהותן משנת 2008); 111 נשים התקבלו ולא הגיעו, מסיבות שונות; 158 פניות נדחו, אם בשל חוסר מקום במקלטים בזמן נתון ואם בשל אי-התאמה למקלט מאחת הסיבות האלה: מקום מגורים, גיל הילדים, גודל המשפחה, אי-ידיעת השפה, סוג המצוקה, בעיות התנהגותיות ונפשיות או מחלות נפש פעילות.
הנתונים שלעיל נוגעים למספר הפניות של נשים, ולא למספר הנשים שפנו, ואשה אחת יכולה לפנות לכמה מקלטים או לפנות כמה פעמים לאותו מקלט.
מנתוני איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית עולה כי כ-45% מהפונות היו קטינות: 22% היו בנות 12 או פחות ו-23% היו בנות 18-13.
