|
התקרחות מוקדמת קשורה לסרטן ערמונית
|
יפעת גדות
|
חוקרים גברים שחלו בסרטן ערמונית עם גברים בריאים וגילו כי אלו עם המחלה היו בסבירות גבוהה פי שניים לעומת הגברים הבריאים להתחיל לאבד את שערם כשהיו בני 20 * בין הגברים שהחלו להקריח רק בשנות ה-30 וה-40 לחייהם לא היה כל הבדל בסיכון לפתח סרטן ערמונית בהשוואה לגברים בריאים
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
מדענים אמריקנים שחוקרים את השפעות הלחץ על המעי "נתקלו" במקרה במרכיב כימי המעודד צמיחת שיער.
על-ידי חסימת הורמון הקשור ללחץ וקשור גם לאיבוד שיער, עכברים שהונדסו גנטית וייצרו כמות רבה מדי של ההורמון הצליחו לגדל שוב את השיער שאיבדו.
ממצאי המחקר פורסמו במהדורה המקוונת של "PLO One". החוקרים - מאוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס.
החוקרים דיווחו כי כמעט 100% מהעכברים שבמחקר הגיבו, והשיער צמח חזרה בשלמותו. מדובר, לדבריהם, בהשפעה דרמטית מאוד שתוביל לתחום חדש במחקר העוסק בנשירת שיער בבני אדם, במיוחד אלו שנשירת השיער אצלם נגרמה מלחץ ומהזדקנות.
צוות המדענים חקר עכברים שהונדסו גנטית כך שייצרו כמות רבה של הורמון הלחץ corticotrophin-releasing factor or CRF. כשעכברים אלו, שסבלו מלחץ כרוני, הזדקנו, שיערם האפיר ובסופו של דבר נשר.
החוקרים הזריקו לעכברים מרכיב כימי המונע את השפעת הלחץ שנקרא astressin-B. חומר זה עוצר את פעולת הורמון הלחץ CRF.
העכברים קיבלו זריקות יומיות של המרכיב הכימי לאורך חמישה ימים, ולאחר מכן מדדו החוקרים את ההשפעות של התרופה על המעי והחזירו את העכברים לכלובם.
אחרי שלושה חודשים, כל השיער של העכברים צמח חזרה ולא ניתן היה להבחין ביניהם לבין עכברים שלא הונדסו גנטית. ההשפעה נמשכה ארבעה חודשים, זמן ממושך יחסית לתוחלת החיים של עכברים. מחקרי מעקב אישרו את הממצאים.
הצוות בדק את המרכיב גם בעכברים צעירים שטרם איבדו את שיערם, וגילה כי ה-astressin-B מנע מהם להקריח, כלומר שההשפעה שלו הייתה לא רק עידוד צמיחת השיער חזרה אלא מניעת נשירתו.
עד כה ה-astressin-B נבדק רק בעכברים מהונדסים גנטית לייצור כמות רבה של הורמון הלחץ, ולא ברור עדיין אם אותן השפעות יראו גם בניסויים בבני אדם, למרות שהחוקרים משוכנעים כי אותו תהליך יתרחש גם בבני אדם, שגם להם רצפטורים של CRF בעור.
לאור העובדה שהטיפולים הקיימים כיום להתקרחות מציעים תוצאות בטווח הקצר בלבד, יש הצדקה למחקרים נוספים בנושא.