ביהמ"ש העליון דחה היום (ב', 28.2.11) את ערעוריהם של שני נערים, אשר ביצעו שורה של עבירות מין בילדות. ביהמ"ש פסק, כי השניים ישהו שנה ושנתיים במעונות סגורים - המקבילה לבתי כלא עבור קטינים.
השניים היו בני 14 כאשר ביצעו עבירות מין חוזרות ונשנות בשלוש ילדות בנות 12-11. הם הודו בהאשמות נגדם במסגרת עסקת טיעון, והצדדים היו חופשיים לטעון לענישה.
בהחלטתו לדחות את ערעורם של השניים, אומר השופט
יורם דנציגר: "הגם שקטינותו של נאשם מהווה גורם משמעותי בעטיו יש ליתן משקל ממשי לשיקולי השיקום של הנאשם, הרי שיש לאזן שיקולים אלו מול אינטרס הגמול וההרתעה ואין קטינותו של נאשם מהווה גורם יחיד ובלעדי בבוא בית המשפט לגזור את עונשו.
"...אלימות פיסית, מילולית ומינית כגון זו שהופעלה על-ידי המערערים כלפי המתלוננות ראויה לגינוי חריף ולגילוי שאט נפש, ושומה על בית המשפט להגן על שלומם של קטינים, גם מפני פגיעה על-ידי קטינים אחרים שטרם בגרו. חומרת העבירות שביצעו המערערים מצדיקה אפוא, כשלעצמה, עונשי מאסר משמעותיים וניתן להניח שאילולא היו המערערים קטינים, עונשים אלו אכן היו מושתים עליהם".
השופטת
עדנה ארבל הסכימה עם דנציגר ואמרה: "ישנם מצבים בהם אין מנוס מנקיטת ענישה משמעותית שתהלום את מכלול נסיבות העניין. לדאבון הלב, בשנים האחרונות עדים אנו לריבוי התיקים שעניינם עבירות מין חמורות המבוצעות על-ידי קטינים בקטינים אחרים, וביניהם ללא מעט תיקים של עבירות המבוצעות בחבורה". לכן, אמרה, יש להחמיר בעונשם של השניים.
השופט
אשר גרוניס, בדעת יחיד, סבר שיש לבטל את מאסרם של השניים, שכן עונש זה עלול לפגוע בשיקומם ומוטב להקצות את המקומות המוטעים שבמעונות הסגורים למי שנסיבותיו מצדיקות זאת.