|
|
|
מכשיר שמיעה חדש - בתוך השיניים
|
|
יפעת גדות
|
|
לעומת מכשירי השמיעה הרגילים המשתמשים בהולכת אוויר כדי להגביר את עוצמת הקול, המכשיר החדש משתמש בהולכת עצם * רשת מיקרופונים ממוקמת מאחורי האוזן והצליל מועבר בצורה אלחוטית לתותב שבפה
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
האוזן הפנימית יכולה למעשה "לאגור" צלילים. כך על-פי ממצאי מחקר חדש. מדענים גילו כי התנודות באוזן הפנימית ממשיכות אפילו אחרי שהצליל הסתיים ומשמשות כפי הנראה כמעין "זיכרון מכני" לצלילים שנשמעו לאחרונה.
הממצאים פורסמו בגיליון אפריל של כתב העת "Biophysical".
במסגרת מחקר שנעשה בחזירי ים, חוקרים גילו כי ה"תנודות שאחרי" באוזן הפנימית היו תלויות בעוצמה ובתדירות של הקול, ואפילו איבוד שמיעה מינורי גרם לירידה משמעותית ב"תנודות שאחרי".
תנודות אלו נבעו מעוצמת הצליל המתמשכת באוזן הפנימית - צורה של זיכרון קצר-טווח של גירויים מהעבר.
חשוב לציין כי למרות שהממצאים מראים בבירור את קיומן של ה"תנודות שאחרי", עדיין נדרשת עבודה נוספת שתבהיר את המנגנון העומד מאחורי התופעה, משום שקיימת חשיבות רבה לזיהוין.
היכולת לזהות רווחים קצרים בין הצלילים המתמשכים חיונית בזיהוי הדיבור; הרווחים צריכים להיות ארוכים מההפוגות המינימליות כדי שניתן יהיה לתפוס אותם. כל עוד אותן תנודות שאחרי מעוררות את תאי העצב השמיעתיים, הן יכולות להסביר לפחות חלקית את הקושי בזיהוי הרווחים הללו.
