אהוד אולמרט נשאל (יום ה', 2.6.2011) מהי תגובתו לאישום לפיו
שולה זקן ביצעה האזנות סתר בלתי חוקיות לשיחות הטלפון שלו. הוא השיב, כי מדובר היה בטריק חקירתי, כאשר בזמן חקירתו באזהרה באוגוסט 2008 הועלה לראשונה נושא זה בפניו - למרות שהוא אמור היה להעיד בו ולא להיחקר כחשוד. "הייתה כאן הטעיה שהולידה שלא כדין כתב אישום נגד אדם שלא היה צריך להגיש נגדו כתב אישום", האשים אולמרט.
לגופם של דברים, אמר אולמרט כי לראש הממשלה יש סמכות להתיר האזנות סתר מטעמים ביטחוניים. "לא היה יום שהייתי בארץ שלא חתמתי אישית על בקשות להאזנות סתר נגד חשודים בעבירות ביטחוניות. כשלא הייתי בארץ, הייתי מסמיך בכתב את ממלאת מקומי, המשנה לראש הממשלה או שר הביטחון לחתום בשמי".
לדברי אולמרט, הוא הבין מחוקריו שהכוונה הייתה להאזנות הסתר שאמור היה לאשר במסגרת תפקידו, ובהקשר זה אכן לא אישר לזקן לבצע האזנות. אולם בכל תפקידיו היה מקובל לעלות על הקו ולהאזין לשיחות בעניינים מסוימים. "אני לא ראיתי בזה האזנה, ולכן אמרתי שהאזנות לא אישרתי. התוצאה של הטריק שעשו לי הייתה שאמרתי דברים שעשו עוול לגברת זקן. אמרתי דברים שאינם מייצגים את המציאות כפי שהייתה. אמרתי דברים לא נכונים. חשבתי שאני מדבר על האזנות הסתר שבהן עסקתי מדי יום".
השופטים
מוסיה ארד ו
יעקב צבן היקשו על גירסה זו של אולמרט, באומרם שאינם מבינים מה הקשר בין הקשבות אלו לבין האזנות הסתר בהן עסק. אולמרט שב והסביר, כי כאשר אמרו לו החוקרים שזקן ביצעה האזנות סתר, אמר שלא אישר זאת - משום שבעיניו מילים אלו מתקשרות להליך שונה לגמרי.
אולמרט הוסיף, כי הוא ביקש מזקן ומעובדות הלשכה ללחוץ על "השתק" כאשר האזינו לשיחותיו, על-מנת שבן-שיחו לא ישמע את הנעשה בלשכה. לדבריו, הקשבות אלו חוסכות זמן רב, שכן הן איפשרו לרשום בו במקום את סיכומי השיחות. הוא ציין, כי גם עוזרו הקרוב עובד יחזקאל הקשיב מדי פעם לשיחותיו. בתשובה לשאלות נוספות הודה, כי לא הבין את דברי החוקרים ולכן אמר
בתום לב דברים שאינם נכונים.
אולמרט סיפר, כי כאשר נדון אישום זה מוקדם יותר במשפט, קיבל מסרונים מעובדים לשעבר בלשכותיו השונות, בהם נאמר שאינם מבינים את הטענות, שכן מדובר היה בנוהל קבוע בלשכה.
