החלטה שנתן (יום ד', 6.7.11) שופט בית המשפט העליון,
סלים ג'ובראן, בעניין דחיית ריצוי עונשו של אנס, מעלה את השאלה האם הנשיא לשעבר
משה קצב זכה ליחס מיוחד מבית המשפט העליון כאשר ריצוי עונשו נדחה.
ג'ובראן דחה את בקשתו של משה ישועה לעכב את ביצוע עונשו עד להכרעה בערעורו, המזכיר מאוד בנסיבותיו ובטיעוניו את בקשתו של קצב - שהתקבלה בידי השופט
יורם דנציגר. קצב אמור היה להיכנס לכלא בתחילת חודש מאי. ערעורו יישמע בחודש הבא, וההחלטה צפויה רק בעוד מספר חודשים, שכן מדובר במאות עמודים של טיעונים.
ישועה שימש כאח כירורגי בבית חולים ואנס חולה שהייתה ללא הכרה לאחר ניתוח, כאשר הכניס את אצבעו לאברי מינה. הוא הורשע באונס, זוכה משני מעשי אונס אחרים והורשע במעשה מגונה. ישועה נדון לחמש שנות מאסר בפועל. בערעורו הוא טוען כנגד מהימנות העדים ולמחדלי חקירה, מזכיר את הכיסוי התקשורתי של מעשיו וטוען שעונשו חמור מן המקובל.
התמונה פורסמה בתקשורת
בבקשתו לעכב את ביצוע עונשו טען ישועה, כי מאחר שתמונתו פורסמה בתקשורת, אין הוא מהווה סכנה לציבור, וכן הוא מציין שאין לו עבר פלילי. עוד הוא טוען, כי אין לומר שסיכויי ערעורו נמוכים, ומציין שלכל אורך תקופת המשפט היה משוחרר בערבות והתייצב לכל הדיונים.
נסיבות אלו דומות מאוד, ואולי אף קלות, מאלו של קצב. הנשיא לשעבר הורשע בשני מעשי אונס, בעבירות מין נוספות ובהטרדת עד, ולא זוכה מאף אישום מרכזי. מעשי האונס בהם הורשע כללו מגע מיני מלא, והוא נדון לשבע שנות מאסר - חמור מעונשו של ישועה. גם הוא טען שסיכויי ערעורו אינם נמוכים, הוא כמובן מוכר בציבור לאין שיעור יותר מאשר ישועה, וגם הוא היה משוחרר לאורך משפטו והתייצב לכל הדיונים. יש לציין עוד, כי נראה שקורבנותיו של ישועה לא העידו נגדו, בשל מצבם הרפואי בזמן המעשים, בעוד אלו של קצב העידו בעצמן.
ג'ובראן דחה כאמור את בקשתו של ישועה, בציינו נקודות המזכירות שוב את פרשת קצב: הכרעת הדין ניתנה פה אחד, היא מנומקת ומפורטת, הטענות בערעור מתייחסות לממצאים עובדתיים ולכן קשה לומר שסיכוייו גבוהים, ישועה הורשע בביצוע עבירות חמורות ביותר תוך ניצול מעמדו, יש צורך להרתיע מפני ביצוע עבירות כאלו, ואורכו של העונש מסיר את החשש שישועה ירצה את רובו בטרם יוכרע ערעורו.