המדינה הגישה היום (ב', 28.7.03) עתירה לבג"צ כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה, שקבע כי הוא מוסמך לדון בעתירת ההסתדרות לביטול פרק י"ד לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, שעניינו הסדר קרנות הפנסיה הוותיקות.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד נורית אלשטיין, מנהלת המחלקה ליחסי עבודה בפרקליטות המדינה, עו"ד קובי אמסלם ועו"ד רוקסנה שרמן-למדן מפרקליטות המדינה, טוענת המדינה כי בית הדין הארצי שגה בהחלטתו, וכי היה עליו לקבוע כי בעתירה לביטול חוק - כמו זו שהגישה ההסתדרות - מוסמך לדון בג"צ בלבד.
המדינה פירטה בעתירה את התנהלותה של ההסתדרות בתיק, תוך שהיא מציינת כי ההסתדרות הציגה בפני בית הדין לעבודה, 'סכסוך' שיש לה כביכול עם התאחדות התעשיינים, שאינו אלא מסווה לעתירת ההסתדרות, שכל כולה עתירה לביטולו של החוק.
עוד ציינה המדינה בעתירה, כי ההסתדרות לא פירטה בעתירתה בפני בית הדין לעבודה את מלוא העובדות הרלבנטיות, על-מנת ליצור תחושת דחיפות בעניין, חרף העובדה שחלק מהוראות החוק, שעניינן זכויות וחובות עמיתי קרנות הפנסיה, ייכנסו לתוקפן כבר באוקטובר 2003, וחלקן בינואר 2004.
המדינה מציינת בעתירה, כי השופט עמירם רבינוביץ', שהיה בדעת מיעוט בהכרעת בית הדין הארצי לעבודה בנושא, כתב בהחלטתו במפורש, כי עתירת ההסתדרות מכוונת כנגד המחוקק, וכי ה'סכסוך' בין ההסתדרות לבין התאחדות התעשיינים הינו מלאכותי, ונועד ליצור מצג לפיו בית הדין לעבודה יכול לדון בנושא.
עוד מציינת המדינה בעתירה, כי התאחדות התעשיינים הבהירה, כי אין לה כל סכסוך בעניין עם ההסתדרות, וכי ההסתדרות תוקפת את החוק החדש ללא קשר להתאחדות התעשיינים.
החוק אותו תוקפת ההסתדרות, קובע את הסדר ההבראה לקרנות הפנסיה הוותיקות שבשליטת ההסתדרות, שגירעונותיהן האקטואריים עולים על מאה מיליארד שקלים. לפי החוק וההסדרים הנלווים לו, תזרים הממשלה לקרנות כ-80 מיליארד ש"ח, תוך ביצוע תכנית הבראה בקרנות, במסגרתה יוחלפו המנהלים שמינתה בהן ההסתדרות.
בפרקליטות אמרו היום, כי נראה שההסתדרות חששה מלהגיש את עתירתה לבג"צ, עקב הערכתה כי היא תידחה על-ידו, והעדיפה לנסות ולנהל את העתירה בבית הדין לעבודה.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
