רשות מקומית אינה רשאית לפטר עובד, כאשר מתנהל הליך בוררות בנוגע לבקשתו לפטר אותו. כך קבע (27.9.11) בית הדין הארצי לעבודה.
עיריית יהוד-מונסון פיטרה אשתקד את מנהלת מחלקת ההנדסה, אסתר תריף, אך בדיון בבית הדין האיזורי לעבודה הוסכם שעתידה יועבר להכרעת בוררות. חוקת העבודה בשלטון המקומי קובעת, כי ניתן לפטר עובד בהסכמת ועד העובדים או הסתדרות הפקידים, ובהיעדר הסכמה כזו - יועבר הנושא לבוררות. השאלה שעמדה להכרעה הייתה מה מעמדו של מכתב הפיטורים שכבר נשלח לתריף, כל עוד הבוררות מתנהלת.
השופט
עמירם רבינוביץ קבע, כי קיימות שתי דרכים בלבד לפיטורי עובד רשות מקומית: "סיבה מספקת והסכמה הדדית או סיבה מספקת והכרעה סופית בבוררות. זו הפרשנות הנכונה ואין בלתה כעולה מפשט לשון הכתוב. התוצאה המתבקשת על-פי פרשנות זו היא, שעד שלא יתקיים אחד מהתנאים הללו לא 'ייעשו' הפיטורים, קרי הפיטורים לא ייכנסו לתוקף, או במילים אחרות מעשה הפיטורים לא השתכלל לכדי פיטורים, כל עוד אין הסכמה של ועד העובדים או מרכז הסתדרות הפקידים, ובאין הסכמה מועבר ישוב המחלוקת למנגנון הקבוע בסעיף 84 לחוקה" - כלומר: בוררות.
רבינוביץ מוסיף: "יש איפוא לראות את מעשה הפיטורים ללא הסכמת נציגות העובדים כתנאי מתלה שטרם התקיים, ולכן לא השתכללה הצעת הפיטורים לכדי פיטורים. הפירוש המשפטי של מצב דברים זה הוא, שאין מדובר באכיפת חוזה עבודה, משום שחוזה העבודה עדיין לא בוטל והוא קיים. בנסיבות אלו, גם העברת המחלוקת לבוררות לא משנה מצב זה. המצב הקיים הוא שמעשה הפיטורים לא נכנס לתוקפו, והמחלוקת בין הצדדים לגבי כשרות הצעת הפיטורים והשתכללותה למעשה פיטורים שלם, תבוא לידי הכרעה בבוררות, אליה הסכימו הצדדים להעביר את המחלוקת".
בית הדין הורה להחזיר את תריף לעבודתה כמנהלת מחלקת ההנדסה ולשלם לה את שכרה מאז יוני 2010, וכן הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 7,500 שקל.
