קשישים המשתמשים באספירין על בסיס יומי נמצאים בסיכון כפול לסבול משלב מתקדם של ניוון כתמי, איבוד ראייה תלוי גיל, לעומת אנשים שמעולם לא השתמשו במשככי הכאבים. אלו ממצאי מחקר אירופי חדש.
הנתונים אינם מצביעים על כך שאספירין גורם לאיבוד ראייה, אך מעוררים חשש לגבי הסיכוי שהאספירין אכן מחריף את ההפרעה העינית, לאור המספר הרב של קשישים המשתמשים בו על בסיס יומי למניעת מחלות לב.
לדברי החוקרים, מבית החולים בריגנאם ונשים, ייתכן שאין זה נבון להמליץ לאנשים הסובלים מניוון כתמי תלוי גיל, להשתמש באספירין על בסיס קבוע.
החוקרים אספו נתונים מ-4,700 איש בערך מעל גיל 65. המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי Ophthalmology, כלל משתתפים מנורבגיה, מאסטוניה, מבריטניה, מצרפת, מאיטליה, מיוון ומספרד.
מבין 839 האנשים שהשתמשו באספירין על בסיס יומי, 36 סבלו מצורה מתקדמת של המחלה הנקראת ניוון כתמי רטוב. נתון זה הוא שווה-ערך לארבעה מכל מאה משתמשי אספירין.
ממצא נוסף שעלה מן המחקר הוא ששניים בערך מכל מאה איש שהשתמשו באספירין בתדירות נמוכה יותר סבלו מאותו סוג של ניוון.
הצורה ה"רטובה" של המצב, הנגרמת מדליפה של כלי דם לעין, גורמת לאיבוד ראייה במרכז שדה הראייה. הצורה היבשה של ניוון כתמי נפוצה יותר וחמורה פחות, למרות שאנשים סובלים גם במקרים אלו מליקויים בראייה.
יחד, ניוון כתמי רטוב ויבש, הם הגורם העיקרי לאיבוד ראייה בקרב אנשים מעל גיל 60, ופוגעים במיליוני בני אדם בעולם כולו.
החוקרים גילו כי השימוש באספירין לא היה קשור לצורה היבשה של המחלה, וגם לא לשלבים מוקדמים שלה.
אספירין נלקח לעתים קרובות למניעת מחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם) וקיימים חילוקי דעות לגבי הקשר בין מחלות קרדיווסקולריות לניוון כתמי.
צוות החוקרים ערך ניתוח נתונים מעמיק כדי לענות על השאלה אם מחלות קרדיווסקולריות היו יכולות להשפיע על התוצאות, אך גילה כי אותם משתתפים שהשתמשו באספירין - ללא קשר לבריאות הלב שלהם - היו בסיכון גבוה יותר לסוג זה של איבוד ראייה.
