ביהמ"ש: מזונות לילדים - לפי צרכיהם ולא לפי עושר האב

מזונות הילדים נקבעים לפי צורכיהם ולא לפי עושרו של האב, אם כי אין להתעלם גם מיכולתו הכלכלית של האב בעת פסיקת סכומי המזונות. כך אומרת (3.10.11) שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב, שפרה גליק.

בני זוג, להם שלושה ילדים, התגרשו והאישה ביקשה לחייב את הבעל במזונות בהיקף של 35,000 שקל בחודש. הצדדים לא הגישו פירוט של הכנסותיהם, וגליק מותחת על כך ביקורת: "שופט היושב בדין אינו צריך להרכיב משקפי מצבט על חוטמו, להפעיל חשבונית או מחשב ולשים עצמו כמנהל חשבונות, ולחשב חישובים תחת הצדדים". לדבריה, שני בני הזוג התעלמו מהוראות החוק והתחמקו מלתת פרטים מדויקים. גליק קבעה, על סמך הפרטים החלקיים שנמסרו לה, כי הכנסותיו נטו של הבעל הן לפחות 60,000 שקל בחודש, ושל האישה - 12,400 שקל נטו בחודש.

בפנותה למזונות שתבעה האישה עבור ילדיה אומרת גליק, כי הם מופרזים בעליל (כל הנתונים - לכל אחד משלושת הילדים לחודש): מזון וכלכלה - 900 שקל; ביגוד והנעלה - 800 שקל; מסעדות - 500 שקל; חוגים - 600 שקל; נסיעות לחו"ל - 800 שקל. גם נתונים אלו לא זכו לאימות כלשהו, והאישה ציפתה - אומרת גליק - שבית המשפט ידלה את הפרטים מתוך דפי החשבון ודפי כרטיסי האשראי שלה.

לאור זאת, פסקה גליק את מזונות הילדים על דרך האומדנא, תוך הישענות על שלושה עקרונות: "ברווח ובנחת", הצרכים האמיתיים והאפשרויות הכספיות של האב. גליק קבעה, כי הבעל ישלם 3,500 שקל לחודש לכל ילד - מחצית מהסכום שתבעה האישה - וכן את הוצאות החינוך שלהם, כנגד קבלות.