סיעת תע"ל-רע"מ בכנסת, בראשותו של אחמד טיבי, הוציאה 5,000 שקל מכספי מימון המפלגות לצורך רכישת מגיני הוקרה לשישה מפעילי המשט הטורקי ופרשת ה"מרמרה". כך מגלה (יום ה', 3.11.11) מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדוח על הוצאות הסיעות מאז כינון הכנסת ה-18 במרס 2009 ועד סוף 2010.

לינדנשטראוס מפרט שורה של אירועים והוצאות שכוסו מתקציב מימון המפלגות, למרות שלדעתו לא לכך נועדו הכספים. מדובר בהוצאות של עשרות אלפי שקלים שביצעו סיעות מכל קצווי הקשת הפוליטית, והנה הפירוט:

• שס הוציאה 20,000 שקל על סעודת שבע ברכות לבתו של יו"ר הסיעה, אברהם מיכאלי, וטענה שהאירוע אליו הוזמנו חברי סיעה רבים הוא למעשה אירוע של הסיעה. על כך אומר המבקר: "אירוע משפחתי אליו מוזמנים פעילי הסיעה אינו הופך בשל כך לאירוע של הסיעה, ואין מקום למימונו מכספי ציבור".

ארוחות הגיבוש היוקרתיות של קדימה והליכוד

• קדימה הוציאה 57,000 שקל על ארוחה שקיימה יו"ר הסיעה, דליה איציק, בביתה ל-60 מוזמנים - חברי הסיעה, בנות זוגם ואורחים נוספים - כך שכל מנה עלתה 950 שקל. הליכוד ערך ארוחה דומה בביתו של יו"ר הסיעה, זאב אלקין, בה השתתפו 120 מוזמנים בעלות כוללת של 44,000 שקל, דהיינו 366 שקל לאיש.

שתי הסיעות טענו שמדובר בפעילות פוליטית לחיזוק הקשר בין החברים בהן, אך לינדנשטראוס אינו מקבל הסבר זה: "אין זה ראוי כי סיעות יממנו מכספי המימון הממלכתי אירועים כגון אלה. גם אם נניח שניתן לעשות שימוש בכספי המימון להוצאות ארגון של חברי הסיעה (ללא בני זוג ומכובדים נוספים), הכוללות כיבוד קל, לא יעלה על הדעת כי אלה יכללו הוצאות כה מופרזות וראוותניות. אני שב ומדגיש כי ראוי שהסיעות ינהגו בחסכון ובריסון בשימוש בכספי ציבור".

• קדימה חילקה חבילות מזון לניצולי שואה ב-243,000 שקל, ואילו שס ותע"ל חילקו ילקוטים לילדים בעלות (בהתאמה) של 49,000 ו-60,000 שקל. כל זאת, כאמור, מכספי מימון המפלגות. על כך אומר לינדנשטראוס:

"אמנם עזרה לניצולי שואה ולנזקקים הינן מטרות חשובות וראויות כשלעצמן ועזרה זו ראויה בוודאי מתקציבי המדינה שנועדו לכך, אך כספי מימון המפלגות לא נועדו להגשמת מטרות אלו, אלא לשמירה על האפשרויות הדמוקרטיות של הסיעות בישראל לפעול לארגון פעילות מפלגתית, להסברה, לתעמולה ולקשר עם הציבור. כמו-כן, תמיכה וסיוע לאוכלוסיות ולמגזרים שונים בהתאם לאינטרסים של הסיעות יש בהם משום עקיפת הקריטריונים שנקבעו למתן תמיכות מכספי ציבור למטרות אלה ופגיעה בעיקרון השוויון".

• יו"ר סיעת ישראל ביתנו, רוברט אילטוב, ובעלי תפקידים בה נסעו לחבר העמים בכספי מימון המפלגות בסך 44,000 שקל. הסיעה טענה שמדובר בשמירת קשר עם מצביעים פוטנציאליים, אך לינדנשטראוס מזכיר שהוא כבר העיר לה שאין זה שימוש העולה בקנה אחד עם מטרות החוק.

• ישראל ביתנו שכרה את שירותיו של זמר בעלות חודשית של 10,000 שקל (ובסך-הכל שילמה לו 150,000 שקל) למתן שירותי הסברה, אולם לא היה בידיה כל תיעוד בדבר השירות הניתן, לרבות אופי או היקף הפעולות שנעשו בתמורה לכספים ששולמו.

• תע"ל מימנה נסיעות למצרים ולירדן של יו"ר הסיעה ובעלי תפקידים בה ב-22,000 שקל, ולטענתה מדובר בקיום ישיבות ודיונים הקשורים לפעילות הסיעה בכנסת ובעזרה לסטודנטים הלומדים באותן ארצות. גם על כך אומר המבקר: לא לכך נועדו כספי מימון המפלגות.

• מד"ע הוציאה 29,000 שקל מכספי המימון לרכישת מתנות לחתונות אליהן הוזמנו חבריה, לדבריה - לשם שמירת הקשר עם פעיליה. לינדנשטראוס דוחה הסבר זה: "יש לראות בחומרה הענקת מתנות או טובות הנאה אישיות מכספי ציבור", הוא אומר ומוסיף שהדבר מעורר חשש לקניית קולות.

בונוסים במאות אלפי שקלים לרואי החשבון

הוצאות נוספות עליהן מותח לינדנשטראוס ביקורת, היו בונוסים שהעניקו קדימה, הליכוד והעבודה לבעלי תפקידים בהן או לרואי החשבון שלהן, לאחר שקיבלו מן המבקר דוח חיובי על תפקודן הכספי. קדימה שילמה לרואי החשבון שלה בונוס של 249,000 שקל, רואה החשבון של הליכוד קיבל 240,000 שקל, והעבודה העניקה 111,000 שקל לבעלי תפקידים בה. המבקר קובע:

"התניית תמורה לנותן שירות בתוצאות הדוח עלולה לפתוח פתח לתופעות שליליות, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות או למצער למראית עין של פגיעה כזו. יצוין כי בכל מקרה ראוי כי היקף הזמן והמאמצים שיושקעו במתן השירות יהיו הולמים, ויש מקום לתגמל את נותני השירות בהתאמה להיקף השירות שניתן אולם אין הצדקה לשלם תמורה נוספת המותנית בקבלת דוח חיובי ממבקר המדינה. הסכמה על תשלום כאמור היא פסולה".

לסיכום נושא זה, אומר לינדנשטראוס: "אני מוצא דופי בכך שסיעות עושות שימוש בכספי המימון הממלכתי לשם תשלום הוצאות החורגות מייעודם של כספים אלה. על הסיעות לנהוג בכספי הציבור שהועברו אליהן באופן מושכל, בסבירות ובריסון ובדרך התואמת את התכלית הציבורית והדמוקרטית החשובה שלשמה הוקצו כספים אלה". לנוכח ריבוי המקרים, קורא לינדנשטראוס למחוקק להסדיר בהקדם את הנושא, "על-מנת שניתן יהיה שלא להכיר בהוצאות שגלום בהן פסול ערכי ושאינן מתיישבות עם תכליות המימון הציבורי".