הגרעונות המצטברים של סיעות הכנסת הסתכמו בסוף 2010 ב-161 מיליון שקל. לליכוד היה גרעון מצטבר של 28.8 מיליון שקל, לקדימה גרעון של 33.6 מיליון שקל, ולמפלגת העבודה (דאז) - 53.3 מיליון שקל. גם שתיים מן הסיעות הקטנות סובלות מגרעונות כבדים, כאשר המצב הקשה ביותר הוא של הבית היהודי (לשעבר המפד"ל) - גרעון של 32.2 מיליון שקל. למרצ היה גרעון מצטבר של 9.85 מיליון שקל.

נתונים אלו כלולים בדוח של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, על הוצאות הסיעות מאז כינון הכנסת ה-18 (מרס 2009) ועד סוף 2010. הכנסות הסיעות הסתכמו בתקופה זו ב-255 מיליון שקל, מתוכם 186 מיליון שקל מכספי מימון המפלגות, והיתרה - מדמי חבר, ממכירת נכסים ומהשכרת נכסים אחרים. ההוצאות הסתכמו ב-180 מיליון שקל, כך שבמצטבר רשמו הסיעות עודף של כ-75 מיליון שקל.

לינדנשטראוס קנס את סיעת קדימה ב-570,000 שקל - עשירית בלבד מהסכום המירבי שיכול היה להטיל עליה - בשל שורה של חריגות שמצא בניהול ענייניה הכספיים. הליקוי העיקרי היה בהתקשרות בהיקף של 12.7 מיליון שקל עם מי שריכז את התשלומים לפעילי המפלגה ביום הבחירות. קדימה לא ביקשה מנותן השירות בטחונות, לא פיקחה על פעילותו, ההתחשבנות עימו הייתה לקויה כך שנוצר עודף של 700,000 שקל לטובתו, והתוצאה הייתה שספריה של קדימה עצמה לא נוהלו כנדרש. כמו-כן, קדימה שילמה חובות למס הכנסה באיחור של שנתיים והוציאה מאות אלפי שקלים שלא למטרות לשמן נועד חוק מימון מפלגות.

עוד הורה לינדנשטראוס לקדימה להשיב למדינה 513,000 שקל. מדובר בסכומים שניכתה מהתשלום לעובדי הקלפיות מטעמה ביום הבחירות, כתקורה מתוך המימון שקיבלה מן המדינה. קדימה דיווחה לוועדת הבחירות המרכזית שהשתמשה בכל המימון לתשלום לעובדי הקלפיות, והסתירה את העובדה שנטלה לעצמה למעלה מחצי מיליון שקל. הליכוד ביצע ניכוי דומה, בסך 71,000 שקל, וגם הוא חויב להחזיר סכום זה לקופת המדינה.

עוד החליט לינדנשטראוס לשלול 20,000 שקל מסיעת "ארץ ישראל שלנו" של מיכאל בן-ארי, לאחר שהדוח הכספי שלה לא כלל את מלוא הוצאותיה, לא ניהלה תיק נכסים ולא הקפידה על שמירת אסמכתאות ביחס לתנועות בחשבון הבנק שלה. המבקר מציין, כי הוא בודק את הקשר בין הסיעה לבין "המטה להצלת העם והארץ", על-מנת לקבוע האם הקשרים ביניהם חורגים מהוראות חוק המימון.