ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה (יום ב', 7.11.11) תיקון לצו איסור
הלבנת הון, תיקון שיאפשר ביצוע פיקדונות ורכישת קרנות נאמנות באינטרנט מחשבון בנק במערכת סגורה, ללא תיווך ותשלום עמלות לבנקים.
נגיד בנק ישראל
סטנלי פישר ביקש מוועדת חוקה לאשר תיקון לצו איסור הלבנת הון, הנוגע לחובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים. התיקון לצו יאפשר רכישת קרנות נאמנות והפקדת כספים באמצעות האינטרנט, ללא חובת זיהוי הלקוח וחתימתו על תצהיר נהנה, כמתחייב מחוק איסור הלבנת הון וחוק איסור מימון טרור. רכישת הקרנות והפיקדונות, יבוצעו מכספים שמקורם בחשבון בנק ביניים המכונה חשבון במערכת סגורה. הכספים יצאו וישובו לחשבון של הלקוח בלבד.
נציגת הרשות להלבנת הון ומימון טרור דרשה שביצוע פעולת רכישת ומכירת קרנות נאמנות ופיקדונות, יבוצעו לאחר זיהוי הלקוח באמצעות משלוח צילום תעודת זהות בפקס לבנק.
מנכ"ל
בנק ירושלים אורי פז ביקש מהוועדה לפטור את הלקוחות ממשלוח תעודת הזהות בטענה כי עודף ביורוקרטיה יכשיל את המהלך. לדבריו, הבנק מאפשר פתיחת חשבון ביניים באינטרנט וביצוע פיקדונות, ללא צורך בהגעת הלקוח לסניף. "דרישת הזיהוי תכשיל את המיזם", אמר פז.
סמנכ"ל U בנק, אבי בסון, טען כי המיזם האינטרנטי יחסוך הרבה כסף ללקוחות. שוק ההפצה מגלגל בשנה כ-450 מיליון שקל להערכתו, כ-50%, שיחזרו ללקוחות. "המיזם בנוי על מערכת בנקאית סגורה, כאשר כל הפעולות מבוצעות מחשבון המקור, ללא אפשרות הוצאת כספים החוצה. בכל מקרה, לא נוכל לזהות את הלקוח, פנים מול פנים, ולכן משלוח צילום תעודת זיהוי, מיותר ולא יעיל", אמר.
יו"ר הוועדה ח"כ
דוד רותם ביקש מנציגת הרשות להלבנת הון ומימון טרור, לוותר על דרישת ההזדהות, עקב חוסר יעילותה. נציגי רשות ניירות ערך והמשרד לביטחון פנים הביעו את נכונותם לסגת מדרישת ההזדהות.
בתום הפסקה לצורך התייעצות, הכריז ח"כ רותם, כי הרשות נענתה לבקשתו, והתיקון לצו, אושר בוועדה פה אחד.