על המשטרה לנסח הסכמים עם מדובבים באופן שינטרל ככל האפשר את האינטרסים הזרים העלולים להשפיע על פעילותם, ובכלל זה - הבטחה לגמול כספי. כך אומר (יום ב', 28.11.11) שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן.

ג'ובראן דן בקבילות תמלילי שיחתו של חשוד בשוד עם מדובב משטרתי, ואומר שהוא הוטרד ממהימנותו של המדובב בעיקר בשל הסעיף הבא בהסכם עימו: "תמורת פעילותו בהשגת ראיות ממשיות ובגילוי בתיק החקירה יקבל המדובב סך של 3,000 ש"ח כגמול סופי משהסתיימו כול ההליכים המשפטיים שתמורתו להם הייתה בהשגת הודאה מוקלטת מהחשוד ומסירת הודעה משטרתית על תוכנה".

לדברי ג'ובראן, "העובדה שלמדובב מובטח בונוס, ששוויו פי עשרה משכרו בגין יום עבודה אחד, בתמורה להשגת הודאה מן החשוד, מייצרת תמריץ חזק ביותר למדובב ועשויה להשפיע על אופן ביצוע תפקידו ועל העדות שהוא מוסר בבית המשפט. באופן עקרוני, אני סבור כי עדיף לנסח הסכמים אלו באופן המנטרל ככל האפשר את האינטרסים הזרים העשויים להשפיע על פעולותיו של המדובב כלפי החשוד. כאשר לא ניתן לנטרלם, הרי שמוטל על בית המשפט, לבחון ביתר זהירות, את הראיות המושגות באמצעות המדובב".

הדברים נכללים בהחלטת בית המשפט העליון לדחות את ערעורו של אמיר איסאקוב על הרשעתו בשוד נשק ממאבטחת ועל עונשו - שש שנות מאסר. ג'ובראן קובע, כי במקרה הנדון היה בית המשפט המחוזי ער לקשיים שבעדות המדובב ונתן לה את המשקל הראוי. עוד קבע, כי אומנם הופרה זכותו של איסאקוב להיוועץ בעורך דין בטרם מסר את הודאתו הראשונה, אך גם לכך נתן בית המשפט המחוזי את המשקל הראוי.