היחס אל שוטרי משמר הגבול המבצעים עבירות במסגרת תפקידם, צריך להיות דומה לזה הניתן לחיילים צעירים ולא לשוטרים בוגרים. יש גם להתחשב בעובדה, שבדרך כלל מדובר במי שנתוניהם האישיים אינם מהגבוהים ביותר. כך אומר (יום ה', 29.12.11) שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
אליהו ביתן.
ביתן הסתפק בהטלת עונשים של עבודות לשירות הציבור על ארבעה שוטרי מג"ב לשעבר, שהורשעו בתקיפת בדואים במהלך חיפוש באילת, ואחד מהם - גם בגניבה, בהטרדת עד ובשיבוש מהלכי חקירה. ביתן אומר, כי מעשיהם של הארבעה אומנם מכוערים וראויים לכל גינוי, אך למרות שפורמלית מדובר בשוטרים - הרי שגילם הצעיר, הכשרתם וחוסר נסיונם מחייבים התייחסות דומה יותר לזו של חיילים.
ביתן אומר: "שוטר 'רגיל' הוא אדם בוגר, לאחר שירות חובה בצה"ל, נתוניו האישיים גבוהים יחסית, הוא עובר מבדקים המוכוונים לתפקיד, הכשרתו ממושכת וממוקדת ותפקידיו השונים הם בסביבה אזרחית בלבד. חייל בשירות חובה המשרת במג"ב הוא בדרך כלל בחור צעיר, חסר ניסיון, נתוניו האישיים אינם מהגבוהים ביותר, הכשרתו העיקרית היא 'חיילית' ותפקידיו בתקופה נתונה עשויים להיות לא רק שיטוריים. הוא מצויד ברובה והאוריינטציה העיקרית שלו איננה אזרחית".
לדברי ביתן, הוא מסכים לטענת המדינה - שביקשה לגזור על הארבעה עבודות שירות - לפיה יש חשיבות להרתעה. הוא סבור, כי שוטר מג"ב שישמע על גזר דינם של הארבעה, יבין את המחיר הכבד שישלם אם יילך בעקבותיהם. בנוסף לכך, למשטרה ולצה"ל יש כלים נוספים להטמעת ההתנהגות הראויה, וזאת בניגוד לאזרחים כלפיהם הכלי העיקרי הוא ענישה מרתיעה של עבריינים.
משה אדיר נדון ל-300 שעות של"צ ויפצה ב-1,000 שקל כל אחד משני המתלוננים. יהודה יקיר, שהורשע גם בעבירות נוספות, נדון ל-500 שעות של"צ ויפצה ב-500 שקל כל אחד מהמתלוננים. משה סבן, שהרשעתו בוטלה, ירצה 250 שעות של"צ ויפצה את המתלונן נגדו ב-500 שקל.
