|
|
צים. תפצה ב-50,000 שקל [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
חברת צים תשלם פיצוי של 50,000 שקל לנהג משאית, אותו החשידה בגניבת מכולות ריקות. כך קבעה (20.1.12) שופטת בית משפט השלום בחיפה, תמר נאות-פרי.
בשנת 2002 נגנבו מכולות ריקות רבות של צים, והחברה הפעילה חוקר פרטי בניסיון לאתר את הגנבים. החוקר הצביע על שלושה נהגים שעסקו בהובלת מכולות מנמל חיפה, ובהם אבנר עודה שהועסק בחברת הרן שינוע. צים הגישה תלונה למשטרה, ובמרס 2003 הגיש החוקר הפרטי את הדוח המסכם שלו לשמואל צוק, מנהל בצים. בו ביום שלח צוק מכתבים לחברות קו-טופ התבור והנמל החדש, וביקש שלא להעסיק את שלושת הנהגים משום שהם חשודים בגניבות. בעקבות מכתבים אלו, בוטל אישור הכניסה של עודה לנמלי חיפה ואשדוד, ובאוגוסט 2008 הוא פוטר מחברת הרן.
עודה טען שמדובר בלשון הרע, משום שלא היה לו כל קשר לגניבות, ותבע פיצוי בסך 500,000 שקל. צים טענה שהייתה עליה חובה לשלוח את המכתבים, תוכנם היה אמת ולא היה קשר בינם לבין הנזקים להם טען עודה.
נאות-פרי קבעה, כי המכתב הראשון נשלח כדין שכן כל שנאמר בו היה, כי קיים חשד כלפי עודה - תיאור נכון של המצב באותה עת. לעומת זאת, המכתב השני היה לשון הרע, משום שצוק טען בו ש"מצב זה נוצל לרעה ע"י הנהגים הנ"ל לגניבת עשרות מכולות שנמכרו לצד ג' וגרמו נזק אדיר לצים". טענה זו, קבעה נאות-פרי, לא הוכחה, במיוחד כאשר נדרש רף הוכחה גבוה במקרים בהם מושמעת האשמה בפלילים.
עוד אומרת נאות-פרי, כי צים לא הייתה רשאית לשלוח את המכתב לחברת הנמל החדש, אליה עודה כלל לא היה קשור. אף אם הייתה רשאית לעשות זאת, הרי שהניסוח הבוטה שלו חרג מגדר הסביר בשל אמירותיו החד-משמעיות ומשום שצים לא עשתה דבר כדי לבדוק את ממצאיו של החוקר הפרטי ולא בדקה את מצב החקירה המשטרתית. זאת, במיוחד לנוכח העובדה שהמכתב נועד במכוון לפגוע בפרנסתו של עודה, וצים לא בדקה האם ניתן להשיג את מטרותיה באמצעים פחות קיצוניים מאשר דרישה שלא להעסיקו.
לעומת זאת, דחתה נאות-פרי את רוב תביעתו הכספית של עודה לאחר שמצאה, שהוא לא הוכיח את הנזקים להם טען. לפיכך, פסקה לו רק את הסכום המירבי הקבוע בחוק להוצאת לשון הרע בלא הוכחת נזק - 50,000 שקל - וכן הוצאות ושכר טירחה בסך 16,000 שקל.
